"הצעת חוק הבנקאות הנוכחית נועדה להלאמת בנק לאומי ופוגעת בזכויות יסוד קנייניות של המשקיעים: - כך אומר (יום ד', 21.12.11)
שלמה אליהו, בעל השליטה הגדול ביותר בבנק עם כ-9.6% ממניות הבנק, בדיון בנושא חוק הבנקאות, הידוע בכינויו "חוק מראני", שהתקיים בוועדת הכספים.
חוק מראני, שנחקק בשנת 2004, דרש את אישור בנק ישראל לאחזקה של יותר מ-5% ממניות בנק. אליהו קיבל באותה התקופה היתר מיוחד להשאיר את אחזקותיו העודפות. האישור היה מותנה בכך שאליהו לא ישתמש בכוחו העודף כדי להגיע לשליטה בבנק.
"באים למשקיעים ואומרים להם: השקעתם ממיטב כספכם אך אתם לא ראויים לנהל את השקעתכם", הוסיף אליהו. "במקום שהמשקיעים יוכלו להציע מועמדים לדירקטורים, ייתנו את הסמכות הזאת לוועדה בראשות שופט. לוקחים זכויות של בעלי מניות ונותנים אותן לוועדה. מונעים מבעלי המניות אפילו את הזכות להעמיד מועמדים לבחירה. הרי בכל מקרה גם אם אסיפת בעלי המניות תבחר באותם מועמדים, עדיין הם זקוקים לאישור הנגיד, כך שאין צורך למנוע את האפשרות להציע מועמדים".
חבר הכנסת לשעבר
חיים רמון, העובד עם שלמה אליהו, התייחס לכוונה לתקן את חוק מראני ואמר כי חוק מראני לא פעל הלכה למעשה ולא הוביל לכשלים ומכאן שאין צורך לשנותו. "המפקח הקודם יואב להמן, היה ידוע כאימת הבנקים ולא הייתה לו בעיה עם חוק מראני ובעלי שליטה בבנקים. חוק מראני אומר שאסור לתאם בין דירקטורים וכי זו עבירה פלילית". בהתייחס להצעת חוק הבנקאות הנוכחית אמר רמון כי "החוק אינו מידתי. אין צורך לחוקק חוקים מיותרים. שלמה אליהו אינו יכול להציע מועמדים בעלי זיקה עסקית אליו אלא אנשים בכישורים של דח"צים עם כישורים של דח"צים".
"בעל 5% שליטה בבנק יכול להשפיע על 40% מהתוצר של המדינה" נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר, שהשתתף בדיון, פתח במחמאה ובהבעת הערכה לשלמה אליהו. "מדובר באיש העסקים הראשון שיצא לי להכיר והתרשמתי מאוד מקורות חייו", אמר.
במעבר חד לעניין החוק אמר פישר: "אנחנו לא עוסקים בחוק אליהו אלא בחוק כללי. הדיבור על הלאמה אינו נכון! החוק לא נועד להחזיר את השליטה בבנק לידי המדינה אלא לוודא שהבנק יפעל לטובת בעלי המניות והלקוחות, אם כי הלקוחות אינם מוזכרים בחוק אך בפרקטיקה החוק נוגע אליהם. האוצר בדק מחדש את חוק מראני והגיעו למסקנה שיש צורך לשנותו על-מנת לוודא שהדירקטוריון יפעל בשם בעלי המניות כולם ולא רק בשם בעלי המניות המובילים אשר להם 10% או יותר. זאת הסיבה לשינוי המבוקש בחוק".
פישר ציין כי ערך המאזן של בנק לאומי עומד על 350 מיליארד שקל - שווה ערך ל-40% מהתמ"ג, בעוד שערך השוק שלו הוא 17 מיליארד שקל - 2.5% מהתמ"ג. "מי שרוכש את עיקר השליטה בבנק, יכול מ-5% שליטה בבנק להשפיע על 40% מהתמ"ג. זהו דבר שראינו מהנעשה באירופה וארה"ב ולא ניתן לבטל את העובדה הזאת ולומר שלמדינה אין אינטרס בניהול הבנק. להפך, יש למדינה אינטרס גדול בשמירה על אופן ניהול בנק לאומי כמו גם בנקים אחרים. היום אחרי המשבר הגדול בעולם אנחנו יודעים עד כמה האינטרס הזה קיים ועד כמה הוא חשוב", הוסיף פישר.
הצעה לפשרה; הכרעה בעוד 10 ימים בתום והיכוח נוקב בין אנשי בנק ישראל ובעלי השליטה בבנק, הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (יהדות התורה), כי ההכרעה בליבת הצעת חוק הבנקאות, תתקיים בוועדה בעוד כעשרה ימים. גפני קרא לאנשי הבנק המרכזי להיפגש עם שלמה אליהו ונציגיו וכן עם בעלי אינטרסים אחרים בבנק לאומי, אם יבקשו זאת, על-מנת להגיע לפשרה. "אם לא תושג פשרה, יהיה על חברי הוועדה להכריע בעניין וההכרעה אכן תהיה כאן בוועדה", אמר.