נדחתה תביעת נזיקין בגין הפרת הסדרי ראייה

שופט בית המשפט למשפחה בכפר סבא, צבי ויצמן, דחה (15.12.11) תביעה של אישה לקבלת פיצויים בסך 75,000 שקל מאבי בתם המשותפת, בגין הפרת הסדרי ראייה של הבת. האם היא עיתונאית ומרצה בנושאי תרבות ואמנות, והאב הוא צלם קולנוע ומרצה בתחום הקולנוע. בתם נולדה בשנת 2004, לאחר שסיימו קשר בן שנתיים. הם חתמו על הסכם בנוגע להסדרי הראייה של האב, כאשר המשמורת מצויה בידי האם. זו טענה בתביעתה, כי האב הפר פעמים רבות את ההסדר, דבר שגרם לה לנזקים ובהם פגיעה בעבודתה, במוניטין שלה, באוטונומיה שלה ובסדר יומה. האב טען, כי האם הייתה מודעת לאילוצי עבודתו, כבר נקבעו סעדים לעניין ההפרה והיא עצמה מפרה את ההסדרים. ויצמן פותח בדיון עקרוני על השימוש בדיני הנזיקין במישור היחסים המשפחתיים וקובע: "על-אף שדרכן של תביעות נזקיות אינה נעצרת על מפתנו של בית המשפט לענייני משפחה הרי שאין לאפשר להן מסלול אוטומטי ו'חלק' ועל ביהמ"ש לדקדק ולבחון היטב, נוכח טיבו וטבעו של התא המשפחתי, האם מתן הסעד הנזקי הינה הדרך הראויה להתמודד עם התובענה שהונחה לפתחו. כאשר עסקינן בתביעה נזיקית שענינה נזק אשר נגרם כתוצאה מהפרת הסדרי ראייה נראה כי איזון נכון בין האינטרסים הנזכרים לעיל יהא במתן סעד מתוך דיני נזיקין אך ורק באם עסקינן בהפרה משמעותית וגסה של הסדרי הראייה אשר נעשתה בזדון ותוך קיפוח מוחלט של טובת הקטין וזכויותיו של ההורה האחר, וכן אחר שנוודא כי אין בנמצא סעד חלופי אשר יהא בו מחד לרפא את הנזק לנפגע ומאידך לא לפגוע פגיעה יתרה במרקם המשפחתי". על המקרה שבפניו אומר ויצמן, כי אופי עבודתו של האב היה ידוע לאם עוד לפני שהרתה לו, היא הסכימה להתגמש ולא ברור מדוע כעת היא מעלה טענות. היא גם לא הצליחה להוכיח שהפרת ההסדרים נעשית תוך התחמקות סתמית והתעלמות מצרכיה שלה. עוד הוא אומר, שגם אם נאמר שפקיד הסעד מהווה את זרועו הארוכה של בית המשפט לענייני הסדר הראייה, לא הוכח שהאב הפר את הוראות בית המשפט משום שלא הפר את המנגנון שנקבע לביטול מפגש עם בתו. ויצמן מוסיף וקובע, כי האם לא באה לבית המשפט בידיים נקיות, שכן היא עצמה הפרה את הסדרי הראייה. כך למשל היא מנעה מהאב לראות את בתו במשך חודש, ולאחר מכן הזמינה שוטר לביתו לאחר שנטל את בתם מהגן ביום הביקור שלו. "תשובת התובעת לפיה 'משטרה אצלנו זה דבר חיובי, שוטרים לא נתפסים אצלנו כאנשים רעים' אין בה לבטל את חוסר שיקול הדעת הנחזה במעשה זה והנזק שללא ספק הוא הסב לקטינה", מוסיף ויצמן. "התנהגותה החריגה והבוטה של התובעת כלפי שלוחיו של ביהמ"ש - פקידי הסעד ועובדי רשויות הרווחה - מצדיקה כשלעצמה את דחיית תביעתה". לבסוף אומר ויצמן, כי האם גם לא הוכיחה את הנזקים שלטענתה נגרמו לה. בין היתר הוא אומר, כי אין זה סביר שכמה שעות ביקור גרמו לאיחור בעבודת הדוקטורט שלה, וטענתה לפיה מדובר בפגיעה באפשרותה להתנהל כאדם חופשי הקובע את גורלו מהווה גוזמה רבתי. ויצמן הוסיף, כי נראה שהאם מנסה לגלגל על האב את האחריות לביטול פגישות שביטלה מטעמיה שלה.