גורמי מודיעין אמריקניים ממעיטים בערך הנזק המודיעיני, שנגרם לארצות-הברית עקב נפילת כלי-הטיס הבלתי-מאויש (כטב"ם) האמריקני לידי האירנים. זאת, כיוון שממדיו הקטנים של הציוד, שהותקן בכלי-הטיס סנטיאל RQ-170, שנתפס ליד קאשמאר באירן,והצפנתו יפריעו לאירנים להפיק ממנו מידע.
הגורמים האמריקנים ממשיכים לדבוק בגרסה, כי מטוס הריגול אבד כתוצאה מתקלה טכנית - בניגוד לטענת אירן, כי הצליחה להשתלט על כלי-הטיס האמריקני, ולהנחיתו בשטחה.
האפשרות, שכלי-הטיס הבלתי-מאויש ייפול בידי האויב נלקחה בתכנונו, והציוד הממוזער שבו אינו מאפשר הפקת מידע טכנולוגי ומודיעיני. יתר על כן, המידע, שאוסף כלי-טיס, מוצפן בשיטות מתקדמות ביותר - הבהירו גורמים בממשל. לכן, אין לכלי-הטיס מנגנון לפיצוץ עצמי.
האירנים טוענים, כי הצליחו להשתלט על כלי-הטיס עקב חולשה בתכנונו - היסמכותו על מערכות GPS לניווט. לדבריהם, הם חסמו את המערכת לתקשורת לוויינית של הסנטיאל, והנחוהו לנחיתה בארצם במקום באפגניסטן.
מומחים לשליטה מרחוק מפקפקים באמינות ההודעה האירנית. אחד מהמומחים טוען, כי מטוס הריגול השתמש, כנראה, בערוצי תקשורת לניווט צבאי, השונים לחלוטין מערוצי תקשורת לניווט אזרחי.
מייק רוג'רס, יו"ר הוועדה למודיעין בקונגרס האמריקני, אמר, כי עד שתצליח אירן להעתיק את הכלי-הטיס האמריקני, או את מערכותיו, כבר יהיה הסנטיאל מיושן.
ארצות-הברית הודתה, לבסוף, כי כלי-הטיס נשלח לרגל אחרי התשתית הגרעינית של אירן.
הכטב"ם החד-מנועי RQ-170 פותח על-ידי חברת "לוקהיד מארטין", ומכונה, "חיית-הבר מקנדהאר" - כיוון שזוהה בראשונה בעת הפעלתו בשמי אפגניסטן בתחילת שנות האלפיים. טייסת סיור 30 מכנף 432 של חיל האוויר האמריקני מפעילה אותו עבור הסוכנות המרכזית לביון. אורך כלי-הטיס כארבעה מטרים וחצי, ומוטת כנפיו כ-26 מטר. הוא יכול לפעול בגובה מרבי של יותר מחמישה-עשר ק"מ. ברוב משימותיו המטוס אינו חמוש.
