חומר משטרתי מודיעיני, שאין בו כדי לסייע במישרין להגנתו של נאשם, לא יועבר לעיונו אלא באישור של בית המשפט ובכפוף לשורה של תנאים. כך קובע תזכיר הצעת חוק שהפיץ משרד המשפטים, במטרה לצמצם את היקפו של חומר זה המועבר לנאשמים. המשרד מציין, כי במקביל נבחנת חקיקה דומה בנוגע לחומר מודיעיני של השב"כ.
לדברי המשרד, ההצעה מבוססת על ההכרה שהתגבשה בשנים האחרונות ולפיה "בהעברת מידע כאמור קיים פוטנציאל ממשי לפגיעה בפעולתו של מערך המודיעין של משטרת ישראל ושל רשויות אחרות, וביכולתן של רשויות אכיפת החוק להילחם בפשיעה, ובפשיעה החמורה בפרט, זאת מבלי שיש בכך, באותם מקרים, כדי להביא תועלת של ממש להגנת הנאשם... עלול להתרחש מצב בו בתיק מסוים לא ניתן להצביע על נזק קונקרטי שייגרם לפעולת מערך המודיעין בשל חשיפת החומר, ועל כן לא ניתן לבקש תעודת חיסיון באותו תיק. ואולם, ארגוני הפשיעה עלולים לצרף יחד מידע זה לפיסות מידע הנמסרות באופן דומה בתיקים אחרים, וכך לקבל תמונה של פעולת מערך המודיעין, באופן שיפגע בתפקודו ובהשגת מטרותיו".
על-פי התזכיר, חומר מודיעיני ייהנה מחיסיון גם ללא הוצאת תעודת חיסיון בידי השר לביטחון הפנים. הסניגור יקבל רשימה של חומר זה, שתיכתב בצורה שלא תפגע בחיסיון, כדי שיוכל להחליט האם לבקש את גילויו. עם זאת, חומר מודיעיני יימסר לנאשם אם הוא חיוני להגנתו או אם יש בו כדי לסייע להגנתו, ומידת התועלת בחומר להגנת הנאשם עולה על האינטרס שלא לגלותו, וזאת על-פי קני מידה שקבע בית המשפט העליון עוד בשנות ה-80.
עוד מוצע לקבוע, כי לא ניתן יהיה להורות על גילוי ראיה העשויה להועיל להגנת הנאשם, אולם אינה חיונית להגנתו, אם נמצא שגילויה עלול לחשוף זהותו של מקור מידע או לגלות שיטות פעולה, אמצעים או אופן ביצוע פעולות איסוף מידע על-ידי רשות מודיעין. התזכיר מונה את השיקולים שיהיה על בית המשפט לשקול בבואו להחליט האם לחשוף בכל זאת בפני הנאשם חומר מודיעיני, ובהם: מידת המוצקות של חומר הראיות הגלוי, מהותו ותוכנו של החומר המודיעיני, מידת קבילותו של חומר זה כראיה בבית המשפט ועוד. הנאשם יצטרך לחשוף בפני בית המשפט (ללא נוכחות התביעה) את החלקים מקו ההגנה שלו שמצדיקים לטעמו את חשיפת החומר המודיעיני, וזאת למרות שמדובר יהיה בשלב מוקדם של הדיון.
חלק מרכזי בתזכיר עוסק בהגדרות. מוצע להגדיר חומר מודיעיני כמידע שנמסר על-ידי מקור מידע, מידע בדבר זהותו של מקור המידע, מידע בדבר שיטות פעולה, אמצעים ואופן ביצוע פעולות איסוף מידע על-ידי רשות מודיעין או מידע אחר שיש בו כדי לחשוף מידע כאמור. עצם השימוש בשיטת פעולה לא יחשב חומר מודיעיני. מוצע להגדיר מקור מידע כאדם שמסר מידע לרשות מודיעין, והמידע לא נועד להיחשף. מידע שמסר מדובב או סוכן משטרתי, לא ייחשב חומר מודיעיני, שכן הוא נמסר על-מנת שייחשף בעתיד. עוד מוצע להגדיר רשות מודיעין כמערך המודיעין של משטרת ישראל, מערך המודיעין של המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, מערך המודיעין של משטרה צבאית חוקרת ומערך המודיעין של שירות בתי הסוהר.