במהלך חפירה ארכיאולוגית המנוהלת בימים אלו על-ידי ד"ר קייט רפאל מרשות העתיקות ברובע היהודי של ירושלים, נחשפה לפני כשבועיים פיית מקטרת מחרס, ועליה כתובת בערבית: "האהבה היא שפת האוהבים".
"בחפירות ארכיאולוגיות נחשפים לעיתים שרידים הכוללים כתובות מונומנטליות (מוסדיות), חלקן בעלות ערך דתי, חלקן כתובות הנצחה, וכיו"ב. לצד כתובות אלו, מתגלות לעיתים כתובות בעלות ערך אישי: בתי שיר, איחולים, וציטוטים נוספים מהם ניתן ללמוד על חיי היום-יום ואפילו על עניינים הנוגעים לרגשות שבינו לבינה. מקטרות חרס מסוג זה היו נפוצות מאוד בתקופה העות'מאנית, שימשו ברובן לעישון טבק, וחלקן גם שימשו לעישון חשיש", ציינה שחר פוני מרשות העתיקות.
לדבריה, השלטונות העות'מאניים ניסו להילחם בנוהג זה, אך נכשלו לאחר שהתברר כי העישון השתרש היטב בכל שכבות הציבור. "המקטרות שימשו גם כתכשיט שניתן לעונדו על הבגד, והעישון עצמו היה מקובל בקרב גברים ונשים כאחד. ייתכן שמקטרת זו ניתנה כשי לאהוב או לאהובה", הוסיפה פוני.
בציורים על ירושלים מהמאה ה-19 מתוארות הדמויות הירושלמיות כשהן מעשנוות מקטרות חרס דומות לזו שהתגלתה בחפירה הנוכחית. העישון נעשה פעמים רבות בבתי קפה ובחברותא. סביב נוהג זה התפתחו בתי הקפה בעיר המוכרים גם היום, המשלבים שתיית קפה ועישון נרגילות ומקטרות.