כלת פרס ישראל לזמר עברי, הזמרת יפה ירקוני, הלכה לעולמה בתל אביב לאחר התמודדות עם מחלה דמנטית. בת 86 הייתה במותה.
ירקוני הותירה אחריה שלוש בנות, שמונה נכדים ושמונה נינים. היא תיקבר ביום שלישי בשעה 2 בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
היא נולדה בגבעתיים ב-24 בדצמבר 1925 להורים שעלו מהקווקז. שם נעוריה היה יפה אברמוב. היא גדלה בגבעת רמב"ם ובגיל 10 החלה ללמוד בלט בסטודיו של גרטרוד קראוס, חלוצת המחול המודרני בארץ. בשנות ה-40 בידרו היא ואחיה את באי בית הקפה של אמם בשירה ובנגינה בפסנתר.
בשנות ה- 40 התגייסה ירקוני ל"הגנה" ושירתה במשך שנתיים בדרום כאלחוטאית בחטיבת גבעתי. בזמן ההפוגות הייתה שרה לחיילי החטיבה דרך רשתות הקשר, וכשנוסדה בחטיבה להקת החישטרון החלה ירקוני לשיר במסגרתה שירים "סלוניים", ששימשו גם מוסיקת רקע לריקודים.
ב– 1944 נישאה ליוסי גוסטין, סרג'נט בבריגדה היהודית, שנהרג שבועיים לאחר החתונה בקרב באיטליה. ההודעה על מותו הגיעה אליה זמן קצר לפני שעלתה להופיע במסגרת להקת הבלט של גרטרוד קראוס. באותה הופעה היא נפלה ונפצעה קשה בברך, וכך הסתיימה קריירת המחול שלה, שעליה שרה מאוחר יותר בשירה של נעמי שמר "רוקדת".
בהמשך נישאה לישעיהו (שייקה) ירקוני, איש ה"הגנה" וממייסדי פלוגת החי"ש ומאז המשיכה ללוות את החיילים בכל מלחמות ישראל, שרה בהתנדבות לפני לוחמים ופצועים, מה שזיכה אותה בכינוי שלא מצא חן בעיניה - "זמרת המלחמות".
בשנות ה-50 וה-60 התבלטה בשירי מדינה ולאום שהקליטה, אך גם בשירים סלוניים שהביאו לה הצלחה רבה. היא הקליטה כמה אלבומי ילדים והופיעה באולמות חשובים ברחבי העולם. יפה ירקוני זכתה בפרס ישראל בשנת 1998. בנימוקי השופטים נכתב בין היתר: "למעלה מ-50 שנה מלווה יפה ירקוני את ארבעת דורות הישוב והמדינה. את הילדים, החיילים, העולים ויהדות התפוצות, מזקן עד טף. שיריה הם חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית של כולנו...".
בשנת 2,000 הקליטה את שירה האחרון. לפני כ-10 שנים לקתה במחלת אלצהיימר ולפני כשלוש שנים החמיר מצבה.
בשנת 2002 עלתה התבטאות שהשמיעה לראש סדר היום הציבורי, ואף גונתה בידי נשיא המדינה. ירקוני טענה כי מעשי חיילי צה"ל במבצע חומת מגן מזכירים לה אירועים מהשואה.
