חוזר חדש שהוציא נציב שירות המדינה, משה דיין, אוסר על כל הפליה על-רקע מגדרי, ובין היתר אוסר מתן לגיטימציה כלשהי לתורים נפרדים לגברים ולנשים, גם בריכוזי קהל חרדיים בכל מקום בו ניתן שירות ממשלתי. בנוסף, לא יוכל משרד ממשלתי לתת את חסותו או לממן אירועים שבהם ישנה הפליית נשים והדרתן, לרבות טקסים לחלוקת פרסים. את ההנחיה הפיץ הנציב בעקבות הנחיית הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהדרת נשים. הוועדה התכנסה (יום ד', 4.1.12) באולם ישיבות הממשלה בכנסת, לדיון שברובו (בניגוד למתוכנן) עסק בהשלמות מדיון קודם בנושא הדרת נשים בבתי עלמין.

הייתה הנחיה?

בתחילת הדיון התגלעה מחלוקת בין היושב-ראש לימור לבנת למנכ"ל המשרד לשירותי דת, אביגדור אוחנה. לבנת באה בטענות על כך שהמשרד לא מילא אחר הנחיות הוועדה ואוחנה השיב שהדברים שהופיעו בהחלטה קודמת לא נאמרו בדיון עצמו, וכי התחייב רק לגבי בדיקת האפשרות להוציא הנחיות בנושא. מחלוקת נוספת בין השניים נסובה על תיאור המציאות. לדברי אוחנה, ברוב חברות הקדישא הגדולות אין מונעים מנשים להספיד את המת, והדבר היה בשנה האחרונה רק ב-30-20 מקרים מתוך כ-35 אלף נפטרים בשנה בבתי העלמין. "זה קורה אחת לאלף וזו אינה תופעה. עצם החשיבות שנותנים לכך נותנת לכך חשיבות", אמר, והסביר כי במשרדו לא חשבו שצריך להוציא הנחיות בעניין", אמר המנכ"ל, שהסביר כי רק התחייב בפני ועדת השרים לבדוק אם יש צורך בהוצאת הנחיות. עוד אמר כי גם הרב הראשי יונה מצגר מתיר לנשים להספיד, וגם היועמ"שים במשרד מאשרים זאת. לדבריו, יצאו הנחיות בנושא אך טרם הופצו.

יותר מ-30 מקרים?

השרה לבנת טענה כי יש הרבה יותר מאשר 30 מקרים, וכי מדובר בבתי קברות מסוימים בהם מונעים מנשים להספיד ובהם: אופקים, שדרות, יבנה ופתח תקוה. השרה לבנת דרשה כי החוזר מנכ"ל יוצג לה, כדי לוודא האם להנחיות מתלווים עיצומים כספיים ואפילו שלילת רישיון מחברה קדישא. חבר הוועדה, השר דני הרשקוביץ, אמר כי רוב הנשים אינן מעוניינות להספיד. לדבריו, הפיכת העניין לשאלה הלכתית הוציאה את הדברים מפרופורציה מאחר שרוב פוסקי ההלכה מתירים לנשים להספיד. כדוגמה חריגה, הביא את הלווייתו הלא-קונוונציונלית, כלשונו, של הרב חנן פורת שבהשרו וניגנו, והרבנים לא עזבו ולא ראו בכך פריצת דת משה וישראל. השר הרשקוביץ ציין כי חברה קדישא אחראית רק על קבורת המת, אך אינה אמונה לטפל בקביעת הספדים כיצד על האבלים לנהוג באבלם או האם להתיר לנשים הליכה אחר הארון. על כך הזדעק יושב-ראש חברה קדישא ירושלים, חנניה שחור, ואמר כי אדם נפגש בחייו פעמיים-שלוש עם לוויה, ואנשי חברה קדישא הם-הם שממלאים את חלל הבלבול, ומסבירים למשפחת הנפטר כיצד לנהוג, כיוון שאין גורם אחר בשטח. סופיה רון-מוריה, שבזמנה נמנע ממנה מלהספיד את בעלה, העירה שגם אם תהיינה הנחיות, יש לוודא שהן לא תישארנה על הנייר והמשרד לשירותי דת יאכוף אותן. רון-מוריה הקשתה מדוע מבין כל הפסיקות ההלכתיות בוחרים דווקא בזו הנוהגת לחומרא. בסיכום הדיון, נדרש המשרד לשירותי דת בשנית להמציא בפני הוועדה להדרת נשים חוות דעת מטעם היועצת המשפטית שלו, באשר לסמכויות. הוועדה תדון במועד אחר בנושא השילוט והגדרות המוצבים בבתי עלמין.