ביה"ד הכיר בנכות נפשית בשל הטרדה מינית

בית הדין הארצי לעבודה הכפיל פי ארבעה את הפיצוי שיוענק לאישה שהוטרדה מינית בצורה שיטתית במשך שלוש שנים בידי בעלי מקום עבודתה. בית הדין קבע (יום ג', 3.1.12), כי העובדת סובלת מנכות נפשית בעקבות מעשיו של המעביד וחייב אותו לפצות אותה ב-300,000 שקל. העובדת, ילידת 1967, נאנסה פעמיים בילדותה ואחרי עלייתה ארצה הורשע בעלה בהפעלת אתר אינטרנט פדופילי. במרס 2002 היא החלה לעבוד כתופרת בחנות טכסטיל, שם נאלצה לבצע מין אוראלי בבעלי החנות בצורה שגרתית. בעלי החנות טען שהיחסים היו בהסכמה, אך הן בית הדין האיזורי והן בית הדין הארצי דחו טענה זו מכל וכל. השופטים קבעו, כי הייתה זו הטרדה מינית בוטה, תוך ניצול ברור של יחסי המרות ותלותה של העובדת בבעלים לצורך פרנסתה. בית הדין האיזורי דחה את טענת העובדת, לפיה נכותה הנפשית בשיעור 30% נגרמה בעיקר בשל מעשיו של המעסיק ותלה אותה בעברה העגום. שופטת הארצי, סיגל דוידוב-מוטולה, החליטה לקבל את חוות הדעת הפסיכיאטרית ולקבוע את אחריותו של המעסיק לנכותה הנפשית של העובדת. היא אומרת: "חוות דעתו של ד"ר קריינין - הפסיכיאטר שטיפל בפלונית במסגרת קופת החולים - הינה חוות הדעת הרפואית היחידה שהוצגה בפני בית הדין האזורי, מבלי שהובאה הצדקה ממשית שלא לתת לה תוקף. ד"ר קריינין נחקר בחקירה נגדית על-ידי בא-כוחו של אלמוני והגן על ממצאיו, מבלי שנסתר. ד"ר קריינין הדגיש שטרם מעשיו של אלמוני לא פנתה פלונית לטיפול פסיכיאטרי, פרנסה את עצמה ותפקדה באופן סביר מבחינה חברתית, בעוד שכיום הינה מתפקדת אך ורק בעזרת טיפול תרופתי. אלמוני לא הוכיח כי ד"ר קריינין התבסס על תשתית עובדתית לא מהימנה, ולא העלה טענה המצדיקה לקבוע כי טעה בהערכתו המקצועית". היא קבעה, כי יש לייחס למעשיו של המעסיק מחצית מן הנכות, דהיינו - 15%. בית הדין הארצי גם דחה את החלטתו של האיזורי שלא להעניק לעובדת פיצוי על אובדן הכנסה, החלטה שהתבססה על כך ששכרה כיום גבוה מכפי שהיה אצל אותו מעביד. דוידוב-מוטולה אומרת: "גם אם פלונית מצאה עבודה מיד לאחר סיום עבודתה בחנותו של אלמוני, נכותה הנפשית עלולה לפגוע בתפקודה באותה עבודה ובהסתגלות אליה; עלולה להביא לפגיעה בגובה שכרה לעומת השכר שעשויה הייתה להשתכר לולא מומה; ועלולה להקשות עליה במציאת עבודה חדשה לאחר שתסיים את עבודתה הנוכחית, כל זאת באופן אשר השפיע וישפיע באופן ישיר על כושר השתכרותה. נכותה הנפשית אף השפיעה ותשפיע, כך יש להניח, על יכולתה לעלות בסולם השכר, עם ההתקדמות המקצועית והוותק, וזאת גם אם לא הוכח כי הינה בעלת השכלה. עצם קיומה של נכות נפשית לא מבוטלת מלמד כי פוטנציאל ההשתכרות של פלונית, הן הנוכחי והן לשארית חייה עד גיל פרישה מעבודה, נפגע במידה מסוימת, שאינה ספקולטיבית גרידא".