דפנה ברק-ארז (ילידת 2.1.1965), היא פרופסור מן המניין למשפטים ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב מאז אוגוסט שעבר, ומופקדת הקתדרה למשפט וביטחון באוניברסיטה זו.
ברק-ארז למדה משפטים במסגרת העתודה האקדמית וסיימה את לימודיה באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה. שירתה בפרקליטות הצבאית כקצינת ייעוץ בכירה ומשרתת במילואים בדרגת רב-סרן. סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה ותואר שלישי ב-1992 באוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת הדוקטורט היה: "עוולות חוקתיות: ההגנה הכספית על הזכות החוקתית". את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת הרווארד.
לימדה וחקרה בחו"ל ברק-ארז מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב משנת הלימודים תשנ"ב. היא שימשה כחוקרת ביוניברסיטי קולג' לונדון, במכון מקס פלנק למשפט ציבורי בהיידלברג, במכון השווייצרי למשפט השוואתי בלוזאן, במרכז למשפט וממשל באוניברסיטת JNU בניו דלהי ובמרכז לזכויות אדם באוניברסיטת ייל. לימדה כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה, סטנפורד ודיוק בארה"ב, טורונטו וקווינס שבקנדה, בפריבור שבשווייץ, בסיינה שבאיטליה ובהונג קונג.
נושאי הוראתה העיקריים הם משפט מינהלי ומשפט חוקתי. בנוסף לכך היא מלמדת קורסים בדיני חוזים, משפט ומגדר, הרשות במשפט הפרטי ואמצעי תשלום. הייתה בעבר יו"ר העמותה למשפט ציבורי ואילו כעת היא נשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה. כמו-כן שימשה כחברה במועצה להשכלה גבוהה עד למינויה לתפקיד דיקן הפקולטה.
במהלך השנים מילאה ברק-ארז תפקידים ציבוריים הן באוניברסיטת תל אביב והן מחוצה לה. בשנים 2002-2000 הייתה סגנית הדיקן של הפקולטה למשפטים, בשנים 2001-2000 הייתה מנהלת מרכז מינרבה לזכויות אדם. תפקיד זה הביא לידי ביטוי חלק מפעילותה בתחום זכויות האדם. בשנים 2005-2007 שימשה כנציבת הקבילות לענייני הטרדה מינית באוניברסיטת תל אביב. החל משנת 2006 מכהנת כחברה בוועדה המרכזת של האוניברסיטה.
ברק-ארז שימשה בהתנדבות כיו"ר המועצה לבתי דין מנהליים במשרד המשפטים. היא שימשה גם בוועדות ציבוריות שונות ובהן הוועדה לבחירת פרקליט המדינה (בשנת 2004), והוועדה לבדיקת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (בשנת 2005).
מחקריה של דפנה ברק-ארז עוסקים בעיקר בתחום המשפט הציבורי, הכולל את המשפט החוקתי ואת המשפט המינהלי. בתחום המשפט החוקתי היא כותבת בעיקר בנושאי זכויות אדם ואזרח. בתחום המשפט המינהלי, שמתמקד במערכת היחסים שבין השלטון לאזרחים, היא עוסקת בעיקר בהשפעת הביורוקרטיה על זכויות אדם, בדמוקרטיזציה של ההליך המינהלי, בהשפעת ההפרטה על זכויות אדם ואזרח בישראל.
עוסקת גם בזכויות חברתיות ברק-ארז חוקרת גם בתחום הזכויות החברתיות, שההכרה בהן היא החזית החדשה של זכויות האדם, לרבות הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, והזכות לקיום בכבוד אנושי. היא עוסקת בכך הן במישור החוקתי והן במישור המינהלי, מאחר שההיקף והמימוש של זכויות חברתיות מושפע במקרים רבים מהחלטות ביורוקרטיות שעניינן, למשל, משך ההמתנה לשירות או סוג הפיקוח שמפעילים שירותי רווחה על אנשים שמקבלים תשלומי רווחה.
תחום נוסף של זכויות אדם שבו עוסקת ברק-ארז הוא התחום של משפט וביטחון ובשנת 2007 קיבלה קתדרה המוקדשת לנושא זה, שמתמקד בהתנגשות בין הגנה על זכויות אדם לבין הגנה על צורכי הביטחון, במיוחד בהתייחס למציאות של טרור בינלאומי.
ברק-ארז דנה בכמה מאמרים בשאלת האפקטיביות של הביקורת השיפוטית. היא כתבה בכמה הזדמנויות על האפקטיביות המוגבלת של הביקורת שבית המשפט מפעיל, דווקא מתוך נקודת מבט אוהדת לביקורת שיפוטית. היא כתבה גם על המאבק בשחיתות השלטונית באמצעות המשפט המינהלי, ובהקשר זה טענה, כי כדי לשפר נורמות בשלטון וצמצום היקף השחיתות, לא מספיק לנהל משפטים גדולים בעקבות פרשות שחיתות.
