מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית אשר קובעת כי לא יתפרסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום במשך 48 שעות מן המועד שבו הוא אמור להתייצב לחקירה במשטרה. 21 חברי כנסת תמכו בחוק ו-8 התנגדו לו.
הצעת החוק הממשלתית נועדה לתת לחשוד הזדמנות מעשית לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום פרטיו המזהים, על-ידי קביעה כי ככלל, לא יתפרסם שמו במשך 48 שעות. זאת למעט במספר חריגים, ובין היתר במקרים שהפרסום דרוש לצורך חקירה או לצורך אזהרת הציבור, במקרים בהם בית המשפט התיר פרסום או בהסכמת החשוד.
על-פי המצב החוקי הנוהג כיום, אין כיום מגבלה לאסור את פרסום שמו של חשוד. בית המשפט יכול אומנם, על-פי בקשת החשוד, לאסור את פרסום שמו כאשר הפרסום עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבור כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום. אולם כאשר הפרסום נעשה באופן מיידי אין בידי החשוד זמן לפנות לבית המשפט, וכך למעשה נשללת ממנו האפשרות למנוע את פרסום שמו.
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ
דוד רותם (ישראל ביתנו), הציג את ההצעה שהוכנה בוועדה ואמר כי יש לזכור שפעמים רבות מדובר במצבים בהם החשדות דלים ביותר או מוטעים, אך פרסום שם החשוד ופרטי החשדות עלולים להביא לנזק בלתי ניתן לתיקון, אף אם החשדות יופרכו לאחר מכן. "כן יש לזכור כי במקרים רבים מדובר בחשוד שהוא אדם פרטי שאינו מוכר לציבור ולכן אין תועלת מיוחדת בחשיפת פרטיו, אך הנזק שייגרם לאותו חשוד בסביבתו הקרובה יהיה משמעותי וקשה", אמר.
הצעת החוק רק מאפשרת לחשוד לפנות באופן מעשי לבית המשפט ולבקש איסור לפרסום פרטיו המזהים, אך בית המשפט יכול כמובן שלא לאשר את הבקשה. הצעת החוק אף מאזנת את האפשרות לבקשת איסור פרסום כאמור, בפתיחת אפשרות לכל גורם שמעוניין בכך, לרבות לכלי התקשורת, להגיש בקשה לבית המשפט להתיר את הפרסום ב-48 השעות הראשונות או לביטול ההחלטה לאסור פרסום פרטי חשוד וכן בקביעה כי עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, יפקע איסור הפרסום עליו הורה בית המשפט אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
החוק שהתקבל, קובע עוד כי המשטרה תחויב ליידע את החשוד בדבר זכותו לבקש את איסור הפרסום וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור הפרסום באמצעותה על-פי טופס המצורף כתוספת לחוק. ההסדרים האמורים ייקבעו גם בחוק השיפוט הצבאי, בשינויים המחויבים.
