ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת החלה לדון (יום ב', 16.1.12) בתיקונים לחוק סדר הדין הפלילי, המבקשים לקבוע הנחיות בהם התובע רשאי שלא להגיש כתב אישום, בעילה של חוסר עניין לציבור, כמו גם בנושא עסקות טיעון עם נאשמים.
הצעת החוק הראשונה, מבקשת לקבוע תנאים למקרים בהם התובע רשאי שלא להגיש כתב אישום נגד חשוד על-אף קיומן של ראיות המספיקות להאשימו, ובתנאי שהחשוד מודה בביצוע העבירה, אין עניין לציבור להעמידו לדין ובתנאי שהנאשם יעמוד בתנאים שיוסכם עליהם. מדובר בנוהל שמטרתו להיות מיושם בעבירות קלות בדרך כלל, אולם, אין הכרח לכך.
התובע רשאי לכלול בהסדר תנאים כגון תשלום קנס על-ידי הנאשם, התחייבות להימנע מביצוע חוזר של העבירה, תשלום פיצוי לנפגע עבירה או עמידה בתנאי טיפול שיקבעו ע"י קצין מבחן, לרבות שרות למען הציבור. כך לדוגמא, בעבירה כלכלית, התובע יהיה רשאי גם להתנות תשלום כופר, כפי שנהוג היום בעבירות מס, ובעבירת בנייה, הנאשם יתחייב להרוס את הבנייה הלא חוקית. נאשם שיפר את תנאי ההסדר- יבוטל עמו ההסדר ויוגש נגדו כתב אישום על העבירות שהודה בהן במסגרת ההסדר. עם זאת, במצב כזה, הודאתו לא תשמש כראייה נגדו.
פרקליטת מחוז תל אביב, עו"ד אריאלה אנטלר-סגל, אמרה בדיון כי הצעת החוק תחול על תיקים שיש בהם די ראיות להגשת כתב אישום וכי קיים בהם סיכוי סביר להרשעה. תיקים אלו, בחלקם, מועברים היום לקצין מבחן ונסגרים ללא הרשעה.
"מבחינת התועלת הציבורית, עשינו צדק עם נפגע העבירה, ולא פגענו בענישה", אמרה. "מדובר באדם שזו בעבירה הראשונה שלו ומוכן לעמוד בתנאים ובמגבלות שיוטלו עליו". לדבריה, "היו כתבי אישום שהגישה, תוך כדי משיכת אף ותהיה האם היה מקום להגיש כתב אישום במקרים אלו. אני מאמינה, שבעתיד, יוגשו כתבי אישום, רק מחוסר ברירה ובאין כלי אחר".
עו"ד אנטלר-סגל הוסיפה: "בסכין מנתחים דקה, יש לי אלטרנטיבה נוספת שאינה שחור או לבן. עבירות שהן ערך ותפיסת עולם חברתית שאין מקום שהמשפט יתערב בהן, ואפשר לתת פתרון ללא כתב אישום. זו תפיסת עולם פרקטית ונורמה חברתית של אי אכיפה בררנית".
ראש אגף החקירות פנה ליועמ"ש; מבקש לעכב הדיונים ראש מדור בקרה וחקיקה במשרד לביטחון פנים, סנ"צ רבקה גלאט, אמרה כי ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ', שלא נכח בדיון, ביקש להבהיר שלהצעה יכולות להיות השלכות חמורות ביותר. לדבריה, ראש האגף פנה בעניין ליועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין, ולשר לביטחון פנים
יצחק אהרונוביץ', וביקש לעכב את הדיונים בחוק, שכן הוא סבור כי חיוני לקבוע על אלו תיקים ההליך יחול. להערכתה, החוק יחול על אלפי תיקים. "נצטרך להקים מנגנון שלם בעל סמכות מיני-שיפוטית, כאשר ברור שבחלק מהמקרים נשוב להליך הפלילי כאשר הנאשם לא יעמוד בתאים שיוטלו עליו", אמרה. "נצטרך תקנים רבים על-מנת לעמוד בהצעה".
לדעת גלאט, ההצעה צריכה לחול רק על תיקים של העמקת האכיפה וכאלה שהיום נסגרים בהעדר משאבים וחוסר זמן, ולא על תיקים שהיום מוגשים בהם כתבי אישום. "היום אני סוגרת תיקים יותר ממה שאני רוצה עקב חוסר במשאבים, בשל העדר עניין לציבור". לדבריה, ביחידת התביעה המשטרתית, נסגרו בשנת 2010 9,356 תיקים ובשנת 2009 נסגרו 8,311 תיקים.
ד"ר אורן גזל-אייל מאוניברסיטת חיפה אמר כי ראוי לקבוע עונשים מוגדרים מראש, ולא להותיר את הנושא לשיקול דעת התביעה. נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד משה ויס, ציין שהלשכה תומכת בהצעה, ובתנאי שזו תחול על תיקים בהם מוגשים היום כתבי אישום ולא על תיקים שהיום נסגרים.
יו"ר הוועדה, ח"כ
דוד רותם, אמר שלא ניתן לקדם את החוק אם ראש אגף החקירות מבקש לעכב את הדיון. "ברור מה תהיה הנחייתו, אם זו דעתו", אמר רותם, שציין שלדעתו יש צורך לסגור הרבה יותר תיקים מכמות התיקים הנסגרת היום.
בית המשפט יוסמך לחרוג מהסדר הטיעון התיקון השני שנדון היום בוועדה, מבקש כאמור לעגן בחוק את הפרקטיקה הנהוגה היום בעסקות טיעון. בית המשפט יוסמך לחרוג מהסדר הטיעון, אם סבר שההסדר יפגע מהותית בטובת הציבור. מנתונים שנמסרו לוועדה עולה, כי הרוב המכריע של תיקים שמנוהלים ע"י יחידת התביעה המשטרתית, ורוב התיקים המנוהלים ע"י פרקליטות המדינה, נסגרים בעסקות טיעון.
נציגת משרד המשפטים, עו"ד עינת גדעוני, אמרה כי ראוי לעגן את הדבר בחוק ולקבוע כללים ברורים בנושא. "היתרונות בהסדר הם, ודאות של הנאשם ולתביעה, ענישה מהירה, לקיחת אחריות של הנאשם, הידברות והבנות והסכמות בין הצדדים, מילוי בקשת נאשם לסיים את ההליך בזמן קצר, חיסכון במשאבים רבים ולהפנותם לאפיקים נצרכים", אמרה. "לעיתים, ימנע מנפגע העבירה, לבוא ולהעיד ולפתוח את הפצע שהגליד. כל זאת על-אף הסיכונים בפגיעה בתחושת הצדק ובשיווין".
ד"ר אורן גזל-אייל אמר כי על-מנת לסגור את התיק במהירות יש נאשמים שמודים בעבירות שלא ביצעו. לדבריו, בשל כך ובשל סיבות אחרות, "ברור כי ישנם הרשעות שווא בבתי המשפט".
סגנית פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד נורית ליטמן, אמרה כי "המניע להסדרי טיעון הוא קיצור הזמן וייעול הדיון. הפרמטרים לעסקות טיעון הם יעילות, אינטרס נפגעי עבירה שלא להעיד, ולעיתים אף מטעמים מודיעיניים".
סגנית הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד חגית לרנאו, ציינה כי "לא ברור שהמשפט הפלילי טוב יותר מהסדרי טיעון מבחינת תוצאה צודקת. הבעיה היא, שהעסקות שנחתמות היום, נחתמות תחת לחץ".
בדיוני הוועדה הושמעה ביקורת על כך שהחוק אינו מגדיר באלו עבירות ובאלו תנאים, התביעה תוסמך לחתום על עסקות טיעון.
בסיכום הדיון, ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, מנציגי המשטרה ומשרד המשפטים, להעביר לוועדה את הנתונים המראים כמה תיקים נסגרים מחוסר עניין לציבור וכמה דיונים מסתיימים בעסקות טיעון. סנ"צ גלאט השיבה כי אין ביכולת המשטרה לספק את הנתונים, כיוון שאלו לא הוכנסו בעבר למערכות המחשוב.
