בג"ץ דחה (יום ג', 17.1.12) את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד ביטול קדנציית המינימום של נשיאי בתי המשפט, במה שזכה לכינוי "חוק גרוניס".
הכנסת ביטלה החודש את התיקון לחוק משנת 2007, שקבע שנשיא בית משפט חייב לכהן לפחות שלוש שנים. הדבר סלל את הדרך למינויו של
אשר גרוניס לנשיא בית המשפט לאחר פרישתה של
דורית ביניש בחודש הבא, שכן אלמלא החור - היו חסרים לו שלושה שבועות לתקופת המינימום עד פרישתו שלו, ו
מרים נאור הייתה מתמנה לנשיאה. התנועה לאיכות השלטון טענה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה.
המשנה לנשיאה,
אליעזר ריבלין, קבע שהעתירה אינה מגלה עילה להתערבות בג"ץ. הוא קיבל את עמדת הכנסת, לפיה ניתן לומר שבעצם התיקון משנת 2007 הוא שהיה "חוק גרוניס" - שכן כבר אז היה ברור, שאם תימשך שיטת הסניוריטי, משמעותו היא מניעת מינויו של גרוניס לנשיא העליון.
עוד אומר ריבלין, כי "בעת שבא בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בבחינת החלטותיה של הכנסת, מביא הוא בחשבון את מעמדה המיוחד של זו ונוהג בזהירות ובריסון המתחייבים מכך. שהרי הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה. היא נבחרת על-ידי אזרחי המדינה, בידה הכוח לחוקק את חוקי הארץ ובידה הסמכות לכונן את פרקי החוק". לדבריו, כאשר מדובר בחקיקה שכבר הושלמה, "בית המשפט אינו אמור לעשות שימוש בסמכותו לבטל חוק אלא במקרה בולט של פגיעה מהותית בזכויות יסוד או בערכים בסיסיים".
לדברי ריבלין, "בפועל, החזיר החוק המתקן עטרה ליושנה - מינוי הנשיאה ומינוי הנשיא, כמו מינוי המשנה לנשיאה ומינוי המשנה לנשיא על-פי בכירותם: ודאות הבאה למנוע פזילה אל עבר הלא-נודע - על כל מגרעותיה".
יצוין, כי בניגוד לדבריו של ריבלין - החוק אינו קובע בשום צורה כיצד ייבחרו נשיאי בתי המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט, ואין בו כל איזכור לשיטת הסניוריטי. שיטה זו הונהגה בידי השופטים עצמם, בנימוק שהיא מונעת התמודדות על כס הנשיא העלולה להביא ליריבות אישית, מאבקים מאחורי הקלעים ופסיקה שתבקש לשאת חן בעיני חברי הוועדה למינוי שופטים.
