ילדים עניים מתים בתאונות דרכים ובית פי שניים מילדים מבוססים, כך אמרה דפנה קלנברג מ"בטרם" בדיון משותף של הוועדה לזכויות הילד ושל ועדת העבודה והרווחה, שעסק בשנתון של המועצה לשלום הילד על ילדים בישראל.
106 ילדים נהרגו ב-2011 בתאונות, ובחלוקה סוציו-דמוגרפית עולה כי מספר הילדים שנספו באשכולות סוציו-דמוגרפים נמוכים כפול ממספר ההרוגים באשכולות מבוססים. "זהו פער מטריד שמצריך עבודה מעמיקה", אמרה קלנברג. אנו דורשים הצעת מחליטים ליצור תוכנית לאומית לבטיחות ילדים.
הקבצאות לא מצמצמות פערים בין עני לעשיר כיום יש בישראל 2.5 מיליון ילדים, פי שניים ממספרם לפני ארבעים שנה. צמיחת השירותים לילד לא הדביקה את הגידול הזה. שיעור הילדים בישראל מכלל האוכלוסיה דומה לשיעור הילדים במדינות מתפתחות ושונה מתמונת המצב באירופה. "הקצבאות אינן מצליחות לצמצם את הפערים בין עניים לעשירים", אומר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, "ב-1980 היה בישראל הרבה פחות עוני - רק 8% מהילדים היו עניים, והיום יותר משליש מהילדים. מדינת ישראל לא הייתה אז עשירה יותר, אבל סדרי העדיפויות היו שונים, המדיניות הייתה שונה".
נתוני השנתון סותרים את המיתוס, לפיו כיום רשויות הרווחה מוציאות יותר ילדים מבתיהם. בשנים האחרונות ניכרת ירידה דרמטית בשיעור הילדים המוצאים מבתיהם למסגרות חוץ-ביתיות. עוד אמר ד"ר קדמן: "אפשר להודיע על קץ האימוץ במדינת ישראל. האימוץ הולך ונעלם. יש לכך סיבות חיוביות וסיבות רעות מאוד - נמצאים פחות ילדים בפחי אשפה ופחות הריונות לא רצויים. גם במקרים של לידת קטינות, המשפחות היום יותר נוטות לגדל את הילד בתוך המשפחה המורחבת. בצד זה יש שינוי משמעותי בגישת בתי המשפט לאימוץ, שמרתיע משפחות מלאמץ. האימוץ יילך וייעלם. גם האימוץ הבינמדינתי יורד".
ח"כ
אורלי לוי-אבקסיס, מ"מ יו"ר ועדת העבודה והרווחה: "ב-2008 נחקק חוק להקמת מרכזי הגנה לילדים נפגעי עבירות. אתמול הסתבר שמשרדי הממשלה לא הכינו תוכניות עבודה ולא בדקו איך מסירים חסמים. במקום לעשות את עבודתם הם ביקשו מחברי הכנסת להעניק להם פטור לעוד שלוש שנים לא לעשות דבר. לא ניתן לכם לצאת מזה נקיים. נעקוב אחריכם, כשתמעדו, אנחנו נהיה שם. אתם מהווים דוגמה רעה. לא עושים כלום במשך שלוש שנים ומבקשים ארכה".
