- אחריות הורית: מוצע להשתית בחוק מערכת יחסי הגומלין בין הורים ובין ילדיהם על האחריות ההורית המשותפת למימוש זכויות ילדיהם. זכויות אלה חובקת את כל תחומי חייו של הילד והן באות להבטיח שלומו ורווחתו ואת הקשר הממשי בינו לבין שני הוריו, גם כשהם מתגרשים. הוועדה מצאה לנכון לכלול במפורש בחוק זכותו של הילד לקשר משפחתי עם אחיו ואחיותיו והורי הוריו.
- טובת הילד: לפי האמנה נדרשים ההורים והמדינה להעמיד בראש מעיניהם "טובת הילד" באופן שיהווה שיקול ראשון במעלה בכל פעולה שהם נוקטים בענייניו. עיקרון העל של "טובת הילד" מבטא תפיסה שעל ההורים לתת משקל מועדף לזכויות הילד וצרכיו ההתפתחותיים, משום שהם אחראים להתבגרותו.
- קווים מנחים לקביעת טובת הילד: בשל כך שכל ילד הוא אדם עצמאי, טובתו ואופן מימוש זכויותיו על-ידי הוריו במשותף צריכה להיבחן באופן אינדיווידואלי בעת קביעת הסדרי ההורות בגירושין. לכן אין מקום לקבוע חזקה כללית כמו "חזקת הגיל הרך", לאופן מימוש טובת הילד וזכויותיו. במקום זאת מוצע לקבוע בחוק קווים מנחים לקביעת טובת הילד על-ידי בית המשפט כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה. קווים מנחים אלו נועדו ליתן מענה מאזן הולם לנוכח החשש שהועלה, לפיו ביטול "חזקת הגיל הרך" עלול להגביר את יצר ההתדיינויות ואת השימוש לרעה בהליכים המשפטיים לתכליות זרות.
- עידוד שיתוף הפעולה בין ההורים וצמצום ההתדיינות בענייני הילדים: הואיל ונקודת המוצא של החוק המוצע היא עיקרון "טובת הילד" כשיקול ראשון במעלה, יש לעודד הידברות בין ההורים, באמצעות גישור או ייעוץ טיפולי, שיאפשר לממש זכויות הילד בדרכי שלום ולמנוע מהילד פגיעות הכרוכות בהתדיינות בבית המשפט בעניינו. על כן מוצע לקבוע כי ההורים חייבים להשתתף בפגישת מהו"ת - מידע, היכרות ותאום - לפני הגשת תובענה בענייני האחריות ההורית, כדי לנסות להביאם להסכמה, בעזרת מגשר או יועץ טיפולי. כאשר ההורים לא הגיעו להסכמה, כל אחד מההורים יידרש להגיש לבית המשפט הצעה להסכם הורות בעניין אופן מימוש אחריותם ההורית כלפי ילדם. המודל של הסכם ההורות המוצע, פורס בפניהם רשימת הנושאים הדורשים הסדרה במסגרת אחריותם ההורית במכלול עניינים הנוגעים לשגרת החיים של הילד. כדי לצמצם משך ההתדיינות בענייני הילדים ולנוכח העומס הכבד המוטל על העובדים הסוציאליים לסדרי דין הגורם לשיהוי רב בקבלת התסקירים, לא יורה בית המשפט על עריכת תסקיר של עובד סוציאלי, אלא אם כן התקיים בפניו דיון בהשתתפות בעלי הדין, לאחר שבית המשפט התרשם כי יש צורך בתסקיר, או שהוא הפנה את בעלי הדין ליחידת הסיוע שתתן לו חוות דעת על כך. בדרך זו יצומצמו המקרים שבהם מופנים בעלי דין לתסקיר ללא הצדקה אמיתית. כמו-כן לא יענה בית המשפט לבקשה למנות מומחה מטעם בעל דין אלא לאחר שהוא קיבל חוות דעת מיחידת הסיוע או תסקיר מעובד סוציאלי שבהם המלצה על מינוי מומחה כאמור. חוות דעתו של מומחה תפרט באופן מפורש מקורות המידע עליהם היא מסתמכת. זאת על-מנת לאפשר לבית המשפט לבחון אותה באופן ביקורתי ולזהות אם חוות דעת היא בעלת ביסוס מספק.
- הגירה: אחד הנושאים שמעורר מחלוקת כבדה ביותר בין ההורים נוגע למצבים שבהם אחד מן ההורים מבקש להגר מן הארץ עם הילד. על-מנת להבטיח שמירת הקשר של הילד עם שני הוריו והתפתחותו התקינה, מוצע להסדיר במפורש נושא זה בחוק, בהתאם למתווה הכללי המוצע על-ידי הוועדה לגבי אופן מימוש האחריות ההורית שבחוק.
- אכיפה של הסדרי הורות: כדי להבטיח מימוש הסדרי האחריות ההורית על-ידי שני ההורים מוצע לקבוע בחוק זכות להפעיל אמצעי אכיפה משפטיים, לפי שיקול דעת בית המשפט, כלפי הורה המפר אחריותו ההורית, לרבות זכות לפיצוים מהורה שמתרשל במילוי אחריותו ההורית.
|
"לא בטוח שיש צורך סוציאלי בשינוי החזקה"
|
|
ח"כ נחמן שי בירך על ההמלצות ואמר כי ועדת שניט שמה במרכז את טובתו של הילד ויוצרת בהמלצותיה שוויון באחריות לילד המשותף בין אבות ואימהות. "האחריות ההורית עליה ממליצה הוועדה תקדם את הקשר המשמעותי של הילד עם שני ההורים, גם במקרה של גירושין כואבים. מדובר במהפכה של ממש שכל כולה היא שמירה על איכות חייו של הילד", אמר. מנגד, טען יו"ר ועדת הכנסת לזכויות הילד, ח"כ זבולון אורלב, כי לא שוכנע שיש צורך סוציאלי או חינוכי לשנות את חזקת הגיל הרך. "גם לא קראתי אף מחקר המלמד על הצורך המקצועי בשינוי. לכן אנהג בסוגיה זו בזהירות רבה. רק אם יתברר שטובת הילד, כערך מוביל, מחייבת שינוי, אתמוך בו", אמר. ישיבה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ציפי חוטובלי ושל הוועדה לזכויות הילד בראשות זבולון אורלב בנושא המלצות ועדת שניט תתקיים ב-7.2 בהשתתפות שר המשפטים יעקב נאמן ויו"ר ועדת שניט, פרופ' דן שניט.
|
נעמת: סכנה להגברת סבלם של הילדים
|
|
יו"ר נעמת, עו"ד טליה לבני, הביעה אכזבה מהחלטתו של שר המשפטים יעקב נאמן לאמץ את המלצות וועדת שניט לבטל את חזקת הגיל הרך. לבני אמרה כי לצערה, מהניסיון הרב שנצבר בנעמת, ניתן לראות כי בהליכי גירושין שבהם אין הסכמה בין בני הזוג שאלות המשמורת וסדרי הראיה הופכות לאמצעי סחיטה כלכלי ומגבירות את סבלם של הילדים. "כאשר הגירושין נעשים בהסכמה זהו אינטרס של שני הצדדים שהסדרי הראיה יהיו כמה שיותר נרחבים. במציאות בשטח אנו נתקלות בהרבה יותר מקרים בהם האבות נלחמים על הסדרי ראיה נרחבים ועל מזונות מופחתים, אך בסופו של דבר אינם עומדים בהסדרים ואינם באים לראות את ילדיהם", ציינה. לדבריה, בהמלצות הוועדה ישנה נקודת אור אחת והיא הפיכתם של סדרי הראיה מזכות לחובה, כאשר אי קיומה גוררת בעקבותיה סנקציות כספיות.
|
|