מעצר ראשון בחשד להתחמקות ממס ע"י נאמנות

רשות המיסים עצרה לראשונה אדם החשוד בניהול נאמנות כוזבת במטרה להשתמט מתשלומי מס. החשוד, יוסף אב-צ'וק, שוחרר (19.1.12) בתנאים מגבילים בידי שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן. הקמת נאמנויות היא מהסוגיות המורכבות בדיני המס, שכן על רשות המיסים להוכיח שאין נתק בין המקים לבין הנאמנות על-מנת לטעון שהנישום חייב במס. במקרה הנוכחי טענה רשות המיסים, כי אב-צ'וק - בעל עסקים שונים ברחבי העולם - פנה לפקיד השומה ת"א 5 ובקש להסדיר את מעמד המיסוי החל עליו, אולם בקשתו לא נענתה. זמן רב לאחר מכן פנה שוב באמצעות מייצג אחר וביקש הקלות במס, והפעם בטענה שמדובר בכספי נאמנות, שבה הוא נהנה עם תושבי חוץ אחרים. בחקירתו אישר אב-צ'וק, כי אף ששהה בחו"ל לסירוגין זמן רב עד שנת 1997 לצורך הקמה וניהול של עסקים, הרי שבסוף כל שבוע היה חוזר לביתו בישראל, כלומר: מרכז חייו היה בישראל. לפיכך, טוענת הרשות, הוא חייב במס בארץ. לגבי הנאמנות טען אב-צ'וק, כי הוא הנהנה בנאמנות שהקים עבורו עו"ד ישראלי תושב חו"ל, ומטרתה "חינוך והזנת ילדי העולם". לנאמנות זו הקנה אב-צ'וק נכסים ובכך הפך להיות אחד מיוצריה, והיא העבירה לו כספים במהלך השנים. לדברי הרשות, רואה החשבון המייצג של אב-צ'וק אישר בשנת 2009 "שסך כל התמיכה שהתקבלה מקרן הנאמנות בשנת 2005 היא בסכום של 1,004,490 דולר", סכום זה לא נרשם ולא דווח עליו לרשות המיסים. עוד נחקרו מייצגיו של החשוד לעניין טענות התושבות והנאמנות. מייצגו הראשון טען שאינו זוכר אם ידע על קיום הנאמנות. רואה החשבון השיב, שאינו יודע מי מקבל החלטות בנאמנות, והמייצג האחרון אמר, כי חוות הדעת עליה הסתמכו ניתנה לאב-צ'וק בעל-פה (בעוד הפסיקה קובעת שניתן להסתמך רק על חוות דעת בכתב). הרשות טענה בבית המשפט, כי אין מדובר בנאמנות אמיתית, שכן מצב בו אדם הוא גם יוצר הנאמנות, גם ה"נאמן" המקבל החלטות בנאמנות וגם הנהנה, אינו מהווה נאמנות כהגדרתה בחוק. מהותה של נאמנות היא הסדר לפיו מחזיק נאמן בנכסים לטובת מטרה מסוימת, הוא פועל בהם לאותה מטרה לטובת נהנים, ואילו יוצר הנאמנות אינו מעורב בהחלטותיו.