פרילנסרית שפוטרה ממעריב תקבל פיצויים

עיתונאית שהועסקה כפרילנסרית במעריב במשך 11 שנים תקבל פיצויי פיטורים, דמי הבראה ודמי הודעה מוקדמת. כך קבע (יום א', 22.1.12) בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. איריס פרחי כתבה במעריב, בעיקר בנושא תיקי תביעות קטנות, בשנים 2003-1992 וקיבלה שכר סופרים חודשי שהשתנה לאורך התקופה: מכמה מאות שקלים בתחילתה, עבור בשיא של 4,000 שקל בחודש בסוף 2001 וכלה בהיעדר תשלום כלל בחודשים האחרונים להעסקתה. השופט דורי ספיבק אומר, כי קיים דמיון רב בין מקרה זה לבין מקרהו של שאול צדקא, שהיה כתב גלי צה"ל בלונדון ובית הדין הארצי לעבודה זיכה אותו בפיצויים. בשני המקרים מדובר בעיתונאים שהיו זכאים במידה רבה לבחור את נושאי דיווחיהם; הם לא חויבו לעבוד מהמערכת; הם הועסקו תקופה ארוכה ורצופה; הם קיבלו שכר מקובל ולא הייתה להם יכולת מיקוח מול מעסיקיהם; וגם שכרם היה דומה. לפיכך קובע ספיבק, כי יש להחיל את הלכת צדקא גם על פרחי ולזכות אותה בפיצויים. לדברי ספיבק, פרחי זכאית לפיצויים משום שמעריב לא סתר את גירסתה לפיה פוטרה, ולאור חישוב הכנסותיה המשתנות קבע שהיא זכאית לפיצויים בסך 25,600 שקל בתוספת ריבית והצמדה מאז ספטמבר 2003. לעומת זאת, דחה ספיבק את תביעתה של פרחי להשלמת שכרה לשכר מינימום, שכן לא הוכיחה שעבדה במשרה מלאה; את תביעתה לנסיעות, משום שלא הוכיחה כלל שנסעה לצורכי עבודתה; את תביעתה לפדיון חופשה; ואת תביעתה לפיצוי בגין עוגמת נפש. בנושא דמי ההבראה חלקו נציגי הציבור, רן ורדי ונעה נוריאל, על מסקנתו של ספיבק לפיה פרחי אינה זכאית לתשלום זה. ספיבק סבר שמאחר שדמי הבראה משולמים על-פי היקף משרה ופרחי לא הוכיחה מה היה היקף משרתה, אין היא זכאית לדמי הבראה. ורדי ונוריאל סברו, כי מאחר שנקבע שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בין פרחי למעריב, יש לזכות אותה בדמי הבראה עבור השנתיים האחרונות של עבודתה (התקופה שטרם התיישנה בעת הגשת התביעה) ולחשב את דמי ההבראה ביחס לשכר שנפסק לצורכי הפיצויים. כיוון שכך, תקבל פרחי גם דמי הבראה בסך 3,100 שקל, דמי הודעה מוקדמת בסך 900 שקל והוצאות בסך 7,000 שקל. בסך-הכל, בערכים ריאליים, היא תקבל קרוב ל-40,000 שקל.