הוגבל פרסום משקאות אלכוהוליים ושיווקם

מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 23.1.12) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012, של ח"כ דני דנון (הליכוד) וקבוצת ח"כים. החוק החדש קובע איסור מוחלט על הצגת פרסומות למשקה משכר בשלטי חוצות, וכן איסור על פרסומות למשקאות משכרים בעיתונים ובדברי דפוס המיועדים לקטינים. בנוסף, בשידורי הרדיו והטלוויזיה המיועדים לקטינים לא ישודרו פרסומות למשקה משכר כלל, והרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין יקבעו כללים לעניין זה. עוד נקבע, כי מספר מודעות הפרסומת לשם מסחרי של משקה משכר אחד שניתן יהיה לפרסם במהדורה אחת של עיתון או של דבר דפוס אחר לא יעלה על שלוש, אלא אם כן מדובר בפרסומת לסל מוצרים שגודל הפרסומת למשקה המשכר שבה אינו עולה על 5% משטח המודעה כולה. בנוסף, נקבעה רשימה סגורה של פרטים שניתן לכלול בפרסומות למשקאות משכרים, שעיקרם פירוט אינפורמטיבי המתייחס למוצר, דוגמת שם המוצר והיצרן וסימנם המסחרי, אחוז האלכוהול במוצר, מקום מכירתו, מחירו ועוד. ההצעה כוללת התייחסות מיוחדת לעניין פרסום בכתבי עת מקצועיים שעניינם משקאות משכרים. ביחס לכלל הפרסומות למשקאות משכרים, נקבע כי הן יכללו אזהרה בנוסח שיקבע שר הבריאות באישור ועדת הכלכלה. אופן הכללת האזהרה בשידורי הרדיו והטלוויזיה ייקבע בידי שר הבריאות באישור הוועדה ובהתייעצות עם מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, לפי העניין. הוראות נוספות שהתקבלו בחוק נוגעות להגבלות על דרכי שיווקם של משקאות אלכוהוליים: נקבע כי יחול איסור על הענקת משקאות משכרים כפרס בתוכנית המשודרת בטלוויזיה או ברדיו וכן לא יוזכר שמו של יצרן של משקאות משכרים כמי שמעניק פרס בתוכנית כזו. עוד נקבע, כי על שיווקם של משקאות משכרים שנפח האלכוהול בהם עולה על 15.5% יחולו שתי מגבלות נוספות. האחת - איסור על שיווק משקה משכר כאמור שנלווים אליו פרס או זכות להשתתפות בהגרלה או בתחרות, והשנייה - איסור על שיווק משקה משכר לצרכן ללא תמורה. עם זאת, הוראה זו לא תחול כאשר המשקה ניתן לשם צריכה במקום שבו הוא שווק, זאת כדי לאפשר מבצעי טעימות במסגרת פסטיבלים או במסעדות ובפאבים, וכן לאפשר במקומות אלה מבצעים כמו שתייה על חשבון הבית. הקלות אלו אינן גורעות מהוראות חוק העונשין האוסרות על מכירה של משקה משכר לקטינים או על שידולם לשתות משקה משכר.

צמצום ההחרגות ליין ולבירה

ההצעה הוכנה בוועדת הכלכלה, שקיבלה את הצעת היו"ר, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד), לפיה שרי התמ"ת והבריאות יוכלו לצמצם את ההחרגות שקבעה הוועדה ליין ולבירה. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן הציג את ההצעה ואמר כי "תופעת השתייה המופרזת של משקאות משכרים הביאה בשנים האחרונות לגילויים רבים של אלימות קשה ואף למספר מקרי רצח שחלקם בוצעו בידי קטינים בעת שהיו בהשפעת אלכוהול. על-פי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי, אלכוהול הוא גורם המוות השלישי בעולם אחרי יתר לחץ דם ועישון סיגריות, ו-70% ממקרי האלימות בעולם המערבי, מקורם באלכוהול". שאמה-הכהן אמר עוד כי "הצעת חוק זו מבקשת לקבוע שורה של הסדרים שתכליתם להביא לצמצום צריכת האלכוהול, בייחוד בקרב קטינים, באמצעות הטלת מגבלות על פרסום ושיווק של משקאות משכרים. לדבריו, "ועדת הכלכלה דנה ארוכות בסעיפי הצעת החוק, שלגבי חלקם התגלעו חילוקי דעות עמוקים. אחת הסוגיות העיקריות שהוועדה בחנה לעומקה, עסקה בשאלת האפשרות להחריג חלק מהמשקאות המשכרים מתחולת החוק. בעניין זה הועלתה הצעה להחריג את היין מתחולת החוק, הן משום שהוא משמש לצרכים דתיים - לקידוש, והן בשל העובדה שתעשיית היין מהווה מקור פרנסה לתעשיה ישראלית מתפתחת הזקוקה להגנה. עוד נטען, כי בפועל בני נוער וצעירים אינם צורכים יין בכמויות גבוהות וכי אין חשש כי החרגת היין תביא לעלייה בהיקף הצריכה של משקה זה. תוצאת החרגה כזו הייתה מביאה לכך, שהוראות החוק יחולו על משקאות אלכוהוליים אחרים, גם אם אחוז האלכוהול בהם נמוך יותר. לעניין זה הוועדה קיבלה את עמדת היועצת המשפטית לוועדה, שהצעה זו מעוררת קשיים חוקתיים, הן בשל כך שתעשיית הבירה במדינת ישראל מעסיקה לא פחות עובדים מאלה המועסקים בתעשיית היין, והחרגה רק של ענף היין מתוך רצון להגן על תעשיה זו מעלה חשש לאפליה בלתי מוצדקת של יצרני משקאות בעלי תכולה נמוכה יותר של אלכוהול, ובכלל זה בירה. במאמר מוסגר אזכיר, כי מאחר שהסתבר שיין משמש לפולחן דתי - לקידוש, לא רק יהודים, אלא גם בנצרות, לא ניתן להחריג רק יין לקידוש ("יין כשר")".

15.5% אלכוהול

"בשלב זה נבחנה האפשרות להחריג מתחולת החוק את כל המשקאות האלכוהוליים שנפח האלכוהול בהם אינו עולה על 15.5%. נגד הצעה זו יצאו גורמי המקצוע (בעיקר משרד הבריאות והרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול), בטענה כי קיים חשש ממשי שתחול עלייה בצריכתם של משקאות שיוחרגו מתחולת החוק, בעיקר על-ידי בני נוער, ובכך תסוכל מטרת החוק. בסיום כל הדיונים החליטה הוועדה כי לא תהיה אבחנה בין משקאות שנפח האלכוהול בהם אינו עולה על 15.5%, שהוא שיעור האלכוהול המצוי בדרך כלל ביין, ובין אלה שנפח האלכוהול שבהם עולה על האחוז האמור, למעט לעניין דרכי שיווק של משקאות אלכוהוליים. עם זאת, כדי לאפשר התמודדת עם אפשרות של שינויים עתידיים בהרגלי הצריכה של משקאות משכרים, קבעה הוועדה כי שר הבריאות ושר התמ"ת ובאישור ועדת הכלכלה, יהיו רשאים לשנות את אחוז האלכוהול האמור", אמר שאמה-הכהן. שאמה-הכהן הוסיף כי "הוועדה החליטה שהגדרת שיווק בחוק תתייחס למכירה, הספקה או ייבוא של משקה משכר שנעשו למטרות מסחר בלבד, כך שהאיסורים המוצעים לא יחולו על חלוקת יינות במסגרת סלי מזון המחולקים לנזקקים. כן קבעה הוועדה, כי האיסורים האמורים יחולו על שיווק לצרכן כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, כך שפעולות שיווק עסקיות כמו משלוח דוגמאות ללא תמורה לקמעונאים לא יוגבלו.

מדבקות אזהרה

הוראה נוספת שנקבעה, היא חובת הדבקת אזהרה על בקבוקי משקה משכר. נוסח האזהרה ייקבע על-ידי שר הבריאות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, והשר יהיה רשאי לקבוע נוסחים שונים של האזהרה למשקאות משכרים מסוגים שונים". הפרת הוראות החוק תהווה עבירה פלילית שבצידה קנס. תחילתו של החוק תהיה שלושה חודשים מיום תחילתן של התקנות שבהן יקבע שר הבריאות את נוסח האזהרה, ואולם, מתוך התחשבות במאפייני שוק המשקאות המשכרים ובהתחשב בצורך למכור את המלאי המצוי בחנויות, קבעה הוועדה כי החובה להדביק אזהרה על גבי בקבוקים של משקאות אלכוהוליים שנפח האלכוהול בהם עולה על 15.5% תהיה שנה מיום תחילתן של התקנות, ואילו לגבי משקאות שאחוז האלכוהול בהם נמוך מהאחוז האמור תחל החובה להדביק אזהרה שנתיים מיום תחילתן של התקנות. התקנות הראשונות שיקבע שר הבריאות צריכות להגיע לאישור ועדת הכלכלה בתוך שלושה חודשים מיום פרסום החוק. 24 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השנייה, שעברה ללא מתנגדים. 23 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית, שעברה ללא מתנגדים.