הסכמי אוסלו אינם סיבה להקל בעונשו של מי שביצע פעולות טרור במסגרת אש"ף לפני חתימתם. כך קובע (יום ג', 24.1.12) בית המשפט העליון, ברוב קולותיהם של השופטים
עדנה ארבל ו
יצחק עמית, מול דעתו החולקת של השופט
סלים ג'ובראן.
עורסאן עבד אלגאני אסעד הורשע בבית המחוזי בנצרת בכך ששימש כפעיל בכיר במנגנון "הגזרה המערבית" של הפת"ח, אשר עסק בתכנון פעילות צבאית חבלנית נגד ישראל, באיסוף מידע ובהנחייתם ושילוחם של מחבלים לביצוע פיגועים בתוך ישראל וביעדים ישראלים בחו"ל. הוא גייס לארגון ערבים ישראלים, אימן אותם והטיל עליהם לבצע פיגועים. המעשים בוצעו עד 1991, ובגינם הורשע אסעד בסיוע לאויב במלחמה ובקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמה.
שופטי הרוב במחוזי, יצחק כהן ו
יונתן אברהם, גזרו על אסעד שבע שנות מאסר. השופט
אברהם אברהם סבר, בדעת מיעוט, כי יש להסתפק בשלוש שנות מאסר: "העובדה שארגון שלחם בישראל הפך לשותף למו"מ לשלום משליכה לטעמו באופן משמעותי על העונש שיש להשית על המערער. כפי שאין מי שמעלה על הדעת לעצור את בכירי אש"ף הנושאים ונותנים עם ראשי מדינת ישראל, כך יש להעניש את המערער שלא לפי מידת החומרה ההולמת את מעשיו".
ארבל: העיקר הוא חומרת המעשים בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אסעד על הרשעתו ועל חומרת עונשו. בדעת הרוב אומרת ארבל: "העובדה שמדובר בארגון השותף כיום או בעבר לתהליך השלום, אינה משליכה על חומרת המעשים, שכן העיקר הוא המעשים שביצע המערער במסגרת הארגון ולא עצם השתייכותו לארגון... חומרתם של מעשים אלו, אם כן, מצדיקה הטלת עונש מאסר ממושך על המערער.
"לזאת יש להוסיף את השיקול ההרתעתי שחובה לגלמו במסגרת הענישה שתוטל על המערער. לו היינו בתקופה בה השלום המיוחל כבר הושג, והטרור כבר אינו מאיים על רחובות ישראל, יתכן וניתן היה לתת משקל מועט בלבד לשיקול זה. מאחר שטרם הגענו אל מצב אוטופי זה, ומאחר שמעשי טרור עדיין מאיימים על מדינת ישראל, אין מנוס ממתן משקל משמעותי בגזירת העונש לשיקול ההרתעה מפני ביצוע מעשי טרור על-ידי אזרחים ישראלים כנגד אזרחים ישראלים".
ג'ובראן: הפת"ח שוב אינו ארגון טרור ארבל דוחה את הטענה לפיה ככלל יש להקל על מחבלים בעקבות הסכמי אוסלו. לדבריה, פתיחת דף חדש איתם היא עניין לדרג המדיני ולא לבית המשפט, אשר יכול רק להביא בחשבון נסיבות ספציפיות של נאשם ספציפי - כמו בכל משפט פלילי אחר. אסעד פעל למען השלום וסייע לשב"כ, ואת זאת יש להביא בחשבון בקביעת עונשו.
ג'ובראן סבר, שיש לקבל את דעת המיעוט במחוזי ולגזור על אסעד שלוש שנות מאסר: "לא ניתן להתעלם מהעובדה שהארגון בו היה המערער פעיל, ארגון הפת"ח, אינו עוד ארגון טרור הפועל להשמדתה של מדינת ישראל באמצעים אלימים. אלא, מדובר בארגון עימו ניהלה ישראל מו"מ לשלום וקיימה מגעים מדיניים וכלכליים... שיקול זה הוא לטעמי שיקול מרכזי בקביעת העונש הראוי במקרה זה, ויש לתת לו משקל גדול יותר מאשר לשיקולי ההרתעה והגמול". יצוין, כי ארבל מעירה שהפת"ח עדיין מוכרז כארגון טרור והוא ביצע פעולות כאלו גם לאחר חתימת הסכמי אוסלו.