ראש עיריית ירושלים לשעבר,
אורי לופוליאנסקי, וסניגורו יובל גבעון לא התייצבו לדיון שקיימה (יום ה', 26.1.12) נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר, בשאלה האם משפט
הולילנד יתקיים בפני דן יחיד או הרכב. נציגת המדינה, ליאת בן-ארי, אף אמרה, כי לפרקליטות אין קשר עם לופוליאנסקי וגבעון.
הדיון התקיים לבקשת המדינה, לאחר שברלינר דחתה את בקשתה לקבוע שהמשפט יתנהל בפני הרכב של שלושה שופטים. בן-ארי הסבירה, שהבקשה הוגשה משום ש"מדובר בפרשת שחיתות ציבורית מרחיקת לכת, שנדמה לנו שטרם נודעה בישראל. היקף עבירות השוחד, המירמה,
הלבנת הון, עבירות מס, השיטתיות והארגון בביצוע העבירות, מספרם של לוקחי השוחד שלא היה כמוהו במדינת ישראל, מספרם של נותני השוחד, משך התקופה לאורכה בוצעו מבלי שהן נחשפו, מיהות הנאשמים - שני ראשי עיר, שר המסחר והתעשיה, ראש מינהל מקרקעי ישראל, סגן יו"ר דירקטוריון
בנק הפועלים, שני סגני עיר, מהנדס העיר ועוד".
עוד אמרה בן-ארי, כי חומר החקירה כולל 235 קרגלים, 1,000 קלסרים ו-300 נחקרים ועדים. עד המדינה, ש"ד, מסר לבדו 70 הודעות שכל אחת מהן משתרעת על פני 30-20 עמודים. בן-ארי ציינה, כי בקשת המדינה גם עולה בקנה אחד עם מסקנותיה של ועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון,
מרים נאור, שהמליצה ש"מהות התיק וההכרעות הצפויות להינתן בו" יהוו שיקול בשאלה האם להעבירו לדיון בפני הרכב. היא הזכירה, כי תיקים מורכבים או בעלי חשיבות ציבורית נדונו בעבר בפני הרכב של שלושה שופטים, כגון משפטיהם של
יעקב נאמן,
דוד אפל,
אריה דרעי ו
צחי הנגבי.
"מאות ישיבות לעד המדינה" עו"ד
משה ישראל, סניגורו של
אמנון ספרן, הביע תמיהה על עצם קיום הדיון, באומרו שמדובר למעשה בערעור. סניגורו של
הלל צ'רני, עו"ד
גיורא אדרת, הביע במשתמע התנגדות לקביעת הרכב באומרו שמדובר יהיה בבזבוז משאבים שיפוטיים: "רק עדות ראשית של עד המדינה, שלמיטב הבנתי, ואני אומר מידיעתי על החקירות במשטרה שאינו מסוגל להיחקר אלא מספר שעות ביום, חקירה ראשית וחקירות נגדיות, זה לתפוס את בית המשפט למאות ישיבות. ואני אומר את זה באחריות".
בן-ארי השיבה: "מאות ישיבות נדמה לי שזו הערכה מוגזמת. וזה תלוי עד כמה בית המשפט יגביל את הסניגורים בחקירות נגדיות. אנחנו נעשה מאמץ גדול מאוד לתחום את עדותו של עד המדינה, שהתפרסה על נושאים אחרים שלא נכללו בכתב האישום. ננסה לכנס אותו אך ורק בנושאים שנוגעים לכתב האישום".
עו"ד יעל גרוסמן, סניגוריתו של
שמעון גל-און, הביעה "מחאה על הדרך שבה מוצגים הדברים בכתב האישום, על הדרך שמנפחת, מצרפת פרשיות, מציגה את הדברים בחומרה מופרזת. אנחנו מאמינים שבתום הדיון, ככל הנוגע לנאשם שאני מייצגת ואולי גם ביחס לאחרים, מסתבר שמדובר במשהו שונה בצורה הקוטבית ביותר ממה שהוצג בכתב האישום, ולכן אין היגיון לכך שבית המשפט ישבית שלושה שופטים על-מנת להוכיח את הטענה".
"שאלה פשוטה של מהימנות" סניגורו של
דני דנקנר, עו"ד
נבות תל-צור, היה היחיד שהביע התנגדות מפורשת לקביעת הרכב: "מדובר בתיק מהימנות שעומד על איש אחד שבינתיים מחביאים אותו. הוא ייצא מהמחבוא ויעמוד לחקירה, זאת שאלת מהימנות פשוטה. אין פה שום סוגייה שבית המשפט לא מטפל בה. הכותרת 'תיק דגל' מוטב שיכניסו אותה למגירה ולא יעשו בה שימוש. זה לא תיק הדגל הראשון במדינת ישראל".
פרופ'
קנת מן, המייצג את
אורי שטרית ואברהם פנר, אמר כי התיק אינו מעורר שום סוגייה משפטית מיוחדת. "אני מצטרף לחברי שמביעים דאגה לזמן שיוקדש לכל ישיבה שמן הסתם יהיה ארוך יותר עם הרכב של שלושה שופטים. הנאשמים יצטרכו לשבת באולם ביהמ"ש הרבה ימים", הוסיף. עו"ד אירית באומהורן (שפרשה מהפרקליטות בשל תיק קצב), סניגוריתו של
אלי שמחיוף, טענה שיש לדחות את הבקשה משום שמבחינה פרוצדורלית לא היה מקום להגיש אותה מלכתחילה.
סניגוריתו של
יעקב אפרתי, עו"ד הדס ליס, מסרה בדיון שהוגשה בקשה להפריד את משפטו מזה של יתר הנאשמים. סניגוריהם של
אהוד אולמרט ו
שולה זקן, עוה"ד
אלי זהר ומיכה פטמן, לא הביעו עמדה כלשהי. ברלינר תמסור את החלטתה ב-31.1.12.
