המשימה המרכזית של נשיא בית המשפט העליון הבא,
אשר גרוניס, תהיה להתאושש מן המהפכה החוקתית שיצרו
אהרן ברק ו
דורית ביניש, ואשר גרמה לפגיעה בלגיטימיות של בית המשפט. כך סבור שר המשפטים לשעבר, פרופ'
דניאל פרידמן, במאמר המתפרסם בגיליון החדש של "עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין.
"הבעיה המרכזית שיהא על נשיא בית המשפט העליון להתמודד עימה היא בעיית הלגיטימיות של פעולתו ואובדן הסמכות המוסרית הקשורה בכך", כותב פרידמן. בג"ץ חורג מתחום הלגיטימיות שלו, טוען פרידמן, ולכן סמכותו נפגעת קשות. הוא שב וקורא להעניק לכנסת סמכות לשוב ולאשרר חוקים שייפסלו בידי בג"ץ, ואומר שהדבר ייטיב גם עם בית המשפט העליון עצמו, משום שיחייב אותו ליתר ענווה.
פרידמן תוקף בחריפות את ברק, ובין היתר מאשים אותו באי-אמירת אמת כאשר קבע בפסק דין שוועדה בראשות השופט שמעון אגרנט קבעה שהמלצות היועץ המשפטי לממשלה יחייבו את הממשלה. למעשה, אומר פרידמן, הוועדה קבעה בדיוק ההפך, וגם ועדת שמגר שעסקה בכל ההיבטים של תפקיד היועץ המשפטי נמנעה מלעשות זאת. כך גם לגבי חוקי היסוד: לדברי פרידמן, בג"ץ בראשות ברק העניק לחוקי היסוד מעמד-על, בעוד המחוקק נמנע מלעשות זאת, ואף יצק לתוכם משמעויות שהכנסת במתכוון נמנעה מלהכניס אליהם.
בביקורת ישירה על ביניש, אומר פרידמן: "נשיא בית המשפט העליון, כמוהו כיתר השופטים, איננו צריך להתראיין בעיתון, להופיע באמצעי התקשורת, לנהל לובי בכנסת, למתוח ביקורת על פוליטיקאים או לנסות להתמודד איתם במישור הציבורי או הפוליטי. נדרשת דוגמה אישית של התנהגות שיפוטית כזו, שהיינו עדים לה בימיו של שמגר ושל כל הנשיאים שקדמו לו. שופט אומר דברו בפסקי דין, וגם בהם עליו להתייחס לגופו של עניין ולא להפליג למחוזות רחוקים או לנסות באמצעותם לחוקק הלכות שאין להן קשר הדוק לרציו של נושא ההתדיינות".
עוד קורא פרידמן לבג"ץ לדחות על הסף עתירות, גם בלי לבקש תגובה, אם אין להן יסוד ולחייב עותרים בתשלום הוצאות במקרים המתאימים. כיום, הוא אומר, נדמה לעיתים שבג"ץ אסיר תודה לעותרים על שאפשרו לו להביע את דעתו בעניינים מסוימים, אולם בית המשפט לא צריך להיות להוט לדון בעתירות ואחר כך גם להתלונן על העומס.
