הפיצוי המגיע לבן-זוג על בגידה ייקבע בהתאם לנסיבות המקרה, ואם בית המשפט ישתכנע שהנזק הבלתי-ממוני אינו משמעותי - יוכל לדחות את התביעה על הסף. כך סבור (30.1.12) שופט בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, אסף זגורי.
זגורי דחה על הסף תביעה בסך 900,000 שקל שהגיש בעל נגד אשתו לשעבר, בטענה שבגדה בו. האישה הכחישה את הטענות, ולחלופין טענה שהן לא הוכחו כפי שדורש הדין השרעי החל על בני הזוג, ולפיו יש צורך בארבעה עדים כדי להוכיח ניאוף.
בהחלטת ביניים קודמת קבע זגורי, כי באופן עקרוני - בגידה עשויה להוות עילה לתשלום פיצויים. כבר אז הוא הציע שורה של מנגנונים שיווסתו בין עילת התביעה לבין חדירה לחיי הפרט, ובהם: דחיית התביעה על הסף אם בית המשפט משתכנע שמדובר בתרגיל שמטרתו ממונית, הגבלת הפיצוי ל-50,000 שקל, הגשת התביעה רק לאחר גירושיהם של בני הזוג ושלילת הפיצוי מהתובע אם גם הוא נאף.
יש משמעות לשמירת האמונים בדיון בתיק העיקרי הוסיף זגורי: "אני מתקשה לראות את הבגידה או הניאוף כ'זוטות', או כדבר מה שבן הזוג האחר אמור לעבור עליו לסדר היום (הגם שמנגד, ככל שמדובר בסדרה של ניאופים ובגידות שיטתית, ייתכן שיש בכך להפחית הנזק השולי המצטבר). סבורני, כי מבחינת היחסים הזוגיים והמשפחתיים, כאשר בני זוג נישאים או מקיימים מערכת זוגית מונוגמית, יש משמעות לשמירת האמונים שלמעשה שניהם מצהירים ומתחייבים לה בכריתת הקשר.
"עם זאת, הדבר צריך להיבחן בכל מקרה ומקרה על-פי נסיבותיו. אפשר, כי חרף תחושת הפגיעות ומפח הנפש, בן הזוג הנבגד שיקם חייו, יכולותיו ליצור קשרים בין-אישיים ואמון בבני המין האחר באופן מוחלט. ואפשר שהדבר שיבש לחלוטין את יכולתו של בן הזוג הנבגד ליתן אמון בבני המין השני, לקיים זוגיות עתידית וליתן אמון בזולת. אין לקבוע איפוא מסמרות, ברם אם מלכתחילה סבור שבית המשפט שהנזק הבלתי ממוני שנגרם לבן הזוג הנבגד אינו משמעותי, הדבר יכול להצדיק סילוק התביעה על הסף".
במקרה הנדון קבע זגורי, כי הבעל עצמו הודה שאין לו ראיות להוכחת טענת הניאוף, ובית המשפט התרשם שהוא התאושש לחלוטין מהבגידה הנטענת. זגורי מותח ביקורת חריפה על האב, אשר סיפר לילדי בני הזוג על בגידתה-לכאורה של אמם, ואף צירף תצהיר בנושא של בנם בן ה-16. על כך הוא אומר:
"גם כאן עשה שגיאה פטאלית. אומנם התובע העיד, כי הדבר נעשה בעצת עורך דינו, אך כאן המקום לציין, כי גם לעורך דין העוסק בענייני משפחה צריך להיות שיקול דעת האם לערב קטינים בסוגייה שכזו אם לאו. בית המשפט רואה בחומרה יתרה הניסיון לערב הקטין בתביעה לפיצוי כספי בגין בגידה של אמו וגם בשל כך בלבד, הייתי רואה לנכון לדחות התביעה על הסף ללא כל בירור ענייני שלה".
התביעה גרמה לאישה נזק אדיר זגורי מוסיף: "הצורך בבירור התביעה הסב נזק תדמיתי, אישי ומשפחתי אדיר לנתבעת. היא נאלצה לעמוד מול האשמותיו של בעלה לשעבר ובא-כוחו. פרטיותה נפרצה ולא נותר ממנה דבר. כעולה מטענות התובע, עוד לפני התביעה נלקח ממנה מכשיר הטלפון האישי שלה. היא הייתה תחת מעקב סמוי. כאשר נודע דבר הבגידה היא למעשה סולקה מהבית. היא בקושי קיבלה את חפציה. היא נושאת אות קין בכפר בו היא נהגה להתגורר רוב חייה הבוגרים. הקשר שלה עם ילדיה נפגע קשות ולמעשה היא איבדה המשמורת. היא התחייבה בפניהם שלא לתבוע התובע בגין תכולת הדירה, כספים והבית למען הקשר שלה עם הילדים.
"היא איבדה כמעט את הכל. קבלת התביעה במובן זה שהנתבעת תחוייב לשלם פיצוי כספי בנסיבות שכאלו תהווה הוספת חטא על פשע. היא לא תועיל לקטינים. היא לא תסייע בשיקום המשפחה. היא לא תוביל להשבת ההרמוניה המשפחתית. היא לא תקטין מנזקיו של התובע וכעסו עליה. די בנזקי הנתבעת. אין ולא היה צורך גם בתביעה הנוכחית". זגורי סיכם באומרו שמוטב היה שהתביעה לא תוגש כלל, ובאופן חריג חייב את התובע בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את הבעל ייצג עו"ד חסן אבו-אחמד, ואת האישה - עו"ד דב הירש.
