הפרקליטות ו
ארקדי גאידמק הגיעו להסדר טיעון בפרשת הלבנות ההון בה מואשם גאידמק, ולפיו יימחקו רוב האישומים ועל גאידמק ייגזר קנס בלבד.
הסדר זה מהווה ניצחון לגאידמק ותבוסה קשה לפרקליטות, אשר טענה שמדובר באחד מתיקי הלבנות ההון החמורים בתולדות המדינה. זהו המשך ישיר למכה שספגה הפרקליטות כאשר המעורבים בפרשה, מסניף הירקון של
בנק הפועלים ומהנהלת הבנק, זוכו.
על-פי ההסדר המתגבש, יימחקו האישומים ב
הלבנת הון ובקבלת דבר במירמה, וגאידמק יודה רק בקבלת דבר בתחבולה (שהעונש המירבי עליה הוא שנתיים מאסר, לעומת עשר שנים בהלבנת הון) וישלם קנס של 3-2 מיליון שקל. ההסדר בא לאחר ששופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
צבי גורפינקל, רמז שוב ושוב במהלך הדיון בתיק, כי קיימת בעייתיות רבה בהוכחת הלבנת ההון המיוחסת לגאידמק.
באוקטובר 2009 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד גאידמק באשמת הלבנת הון בהיקף של 650 מיליון שקל. בכתב האישום נטען כי פועלים שירותי נאמנות, חברת-בת של בנק הפועלים, וראשיה פעלו יחד עם גאידמק ונציגו נחום גלמור כדי לאפשר לגאידמק לרכוש במירמה את החברה ההולנדית טרמופוסט, הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה וכבעל הכספים ששימשו לרכישתה. זאת, תוך הצגתו של גלמור כרוכש החברה ותוך הצגת 50 מיליון דולר מכספיו של גאידמק ככספים השייכים כביכול לגלמור.
יחד עם גאידמק נאשמים בכתב האישום חברת פועלים שירותי נאמנות; מנהליה הבכירים לשעבר של החברה, חיים שמיר ושלמה רכט; היועץ המשפטי של החברה, רם לוי; נחום גלמור, שפעל לפי האישום כאיש-קש מטעם גאידמק; ומנהלת קשרי לקוחות באחד מסניפי הבנק.
פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) מסרה בתגובה: "איננו מתייחסים למגעים עם סנגורים, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש דבר".
