שנה לאחר שביתתם הממושכת של פרקליטי המדינה, מסתמן סכסוך נוסף בינם לבין המדינה. העילה: דרישתה של המדינה שההשתלמויות המקצועיות של הפרקליטים יהיו מסודרות ומפוקחות, בעוד הפרקליטים למעשה עומדים על כך שהן ימשיכו להיות במידה רבה פיקטיביות.
ארגון פרקליטי המדינה פנה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, בטענה שהמדינה מבקשת לשנות את הסדרי ההשתלמויות אשר נקבעו עוד בשנת 1990. הארגון עצמו עמד על אופיין הפיקטיבי במידה רבה של ההשתלמויות, כאשר תיאר אותן: "לפרקליטים אושרו חופשות השתלמות שאורכן עד 90 ימים קלנדריים באופן רצוף; לקראת חופשת ההשתלמות נרשמו הפרקליטים לכמה קורסים בלבד; תוכן הקורסים בהם השתלמו הפרקליטים בחופשת ההשתלמות מעולם לא הוגבל; הפרקליטים לא נדרשו להציג אישור בדבר סיום קורס; במהלך חופשת ההשתלמות, בימים בהם לא השתתפו הפרקליטים בקורסים, הם השתלמו שלא במסגרת כלשהי, בין היתר בעידכוני פסיקה באופן עצמאי".
יו"ר הארגון, בועז גולדברג, הוסיף: "יש חשיבות חסרת תחליף להתעדכנות בפסיקה. אין אפשרות להוציא פרקליט פעם בשבוע או שלוש פעמים בשבוע כי יומנו של פרקליט אינו בידו, וכך היה נהוג לראות בתקופת ההשתלמות כחלק מצרכי הפרקליט תקופה של 'הטענת מצברים' ושל רגיעה מעבודת הפרקליט, עבודה שהיא שוחקת, תובענית ורוויות מתח אישי ומקצועי".
לאחרונה שינתה המדינה את הקריטריונים לאישור חופשת השתלמות, והיא מאשרת רק השתלמויות הנערכות במוסד לימודים ובכפוף לאישור ממוסד זה, וכן מאשרת השתלמויות רק בימים בהם מתקיימות השתלמויות. לטענתה, בעקבות טעות אושרה לפרקליטים השתלמות עצמית שלא במסגרת מוסד מוכר, וכתוצאה מחריגה זו לא הקפיד משרד המשפטים על יתר הכללים בדבר ניצול ימי ההשתלמות.
השופטת
חנה טרכטינגוט עמדה על כך שהתקשי"ר כולל הוראות ברורות בנוגע להשתלמויות של עובדי מדינה, ובכללן: "ההשתלמות צריכה להיות מאורגנת על-ידי מוסד ואופן ניצול מכסת השתלמות עבור ימי השתלמות מלאים וחלקיים". בפועל, אושרו ב-15 השנים האחרונות לפרקליטים השתלמויות שלא עמדו בתנאים אלו. בין היתר נמצאו בקשות רבות בהן אושרו 90 יום ברצף למרות שבבקשה צוינו בין שניים לשלושה קורסים בשבוע בתחומים מגוונים, אשר כל אחד מהם נמשך כשעה וחצי עד שלוש שעות בלבד. היו אף בקשות שאושרו, בהן לא צויינה מסגרת שעות כלל. בנוסף לקורסים ספציפיים, כללו חלק מהבקשות לימוד עצמי הכולל התעדכנות בפסיקה או בספרות ללא מסגרת שעות כלשהי.
לאור זאת קובעת טרכטינגוט, כי דרישתה של המדינה אינה מהווה חריגה מההסכם הקיבוצי. עם זאת, "התנאים הספציפיים צריכים להיקבע לאחר מו"מ קיבוצי ו
בתום לב, ולא באופן חד-צדדי על-ידי המדינה". לפיכך הורה בית הדין לצדדים לנהל מו"מ בנושא, בניסיון להגיע להסכמה הדדית, ולא לכפות פתרון כזה או אחר.
"ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמה והמו"מ ייכשל, פתוחה בפני הארגון הדרך של נקיטת צעדים ארגוניים", קבעה טרכטינגוט. ארגון הפרקליטים יוצג בידי עוה"ד אורנה לין ונטע שפירא, והמדינה - בידי עוה"ד תמר גולן ו
גיא גולן.
