שר המשפטים,
יעקב נאמן, אומר שנושא הפרדת סמכויותיו של היועץ המשפטי ל
ממשלה לא נקבר, אך לא מצוי בראש סדר העדיפויות. עם זאת, נאמן שב ואומר, כי יש
ניגוד עניינים בולט בין תפקיד היועץ המשפטי לבין תפקיד ראש התביעה. הדברים נאמרים בראיון נרחב עם נאמן המתפרסם (יום ו', 17.2.12) ב
מעריב. את נאמן ראיינו נועם שרביט, קלמן ליבסקינד ו
אראל סג"ל.
בנוגע למינוי השופטים לבית המשפט העליון אומר נאמן, כי הרעיון שיש למנות שופט רק בשל היותו ספרדי הוא מעליב. על פרופ' דפנה ברק-ארז אומר נאמן שהיא משפטנית מצוינת, ושהוא מתנגד לקביעת תגים פוליטיים לשופטים. ואילו על הקמפיין של
הארץ נגד
נעם סולברג הוא אומר: "תראו איפה סולברג ואיפה
עיתון הארץ. תקפו אותו רק בגלל כיפת הברזל שעל ראשו. הוא לא נבחר על כסא דתי. הוא איש מקצוע".
נאמן מכחיש את הטענות, כאילו הוא עומד מאחורי הצעות חוק פרטיות מסוימות שעוררו התנגדות. לדבריו, הוא עומד מאחורי כל ההצעות של משרד המשפטים ו"אם אני רוצה, אני יודע איך להציע חוקים". נאמן הוסיף, כי משרדו והנהלת בתי המשפט עובדים על תוכנית של שמיעת התיקים ברציפות, כפי שמחייב החוק. ואילו על ההצעה לשינוי בחוק לשון הרע אומר נאמן: "אתם [התקשורת] קונים כל סיפור שכל אחד מקשקש וכותבים אותו".
בהקשר זה מספר נאמן, כיצד טען כתב תחקירים ותיק, כי מונה לשר המשפטים בממשלתו הראשונה של
בנימין נתניהו, משום שבתו נשואה לפרסומאי רמי סדן, מיועציו של נתניהו. "אספתי את בנותי לישיבת חרום מיד אחרי פרסום הכתבה, ודרשתי מהן לספר לי מי נישאה לרמי סדן בלי לספר לי על כך".
"מי שיגיד שבאתי לנקום - אתבע אותו" בתשובה לשאלת מעריב על מיעוט ראיונותיו אומר נאמן, שהוא מדבר בכנסת - אבל כאשר דיבר למשל בנושא האתיופים, נכחו עשרה ח"כים בלבד ואף עיתונאי. "גם בישיבות ממשלה יש שרים שלא נמצאים, אבל דואגים עוד קודם להגיד לתקשורת מה הם עומדים להגיד. יש ישיבות ממשלה שעוסקות בנושאים הכי רגישים וחשובים למדינה, שבהן רק שליש מהשרים נוכחים, אבל לתקשורת היה להם מה להגיד".
נאמן מכחיש את הטענה, כאילו בא לקדנציה שנייה במשרד המשפטים כדי לנקום במערכת שגרמה להתפטרותו בשל כתב האישום שהוגש נגדו וממנו זוכה. "יש איסור בתורה 'לא תיקום ולא תיטור'. אני עובר על איסור דאורייתא? מי שיגיד דבר כזה, אתבע אותו על הוצאת דיבה". ואילו על פרשת
יעקב וינרוט אומר נאמן, כי כבר ביום שהוגש כתב האישום - אמר שווינרוט יזוכה, משום שמקובל בקרב עורכי דין להעניק שירות פרו-בונו לאנשי ציבור.
הגוף היחיד אותו תוקף נאמן במישרין בראיון למעריב הוא לשכת עורכי הדין. על החוק שנגנז לשינוי בייצוג הלשכה בוועדה למינוי שופטים אומר נאמן, שהוא הוכן עוד לפני הבחירות בלשכה, ורק תוך כדי הדיון בנושא בוועדת השרים לחקיקה הובא לידיעתו שנעשה בלשכה דיל בעניין. "קודם מצפצפים על יו"ר ועדת החוקה שעוסק בחוק ומצביעים בזמן שהוא מטופל בכנסת, ואחר כך אומרים שהוא רטרואקטיבי. הפתרון הוא שהלשכה תפסיק לעשות עסקות מכוערות שמבזות אותה ואת חברי המועצה שלה. זה ביזוי". נאמן רומז, שהוא אף עשוי לתמוך ביוזמה לבטל את המעמד הסטטוטורי של הלשכה ולהפוך אותה לגוף וולונטרי.
"קוראים להם רבנים כי הם רבים" בנושא
הדרת נשים אומר נאמן, שמי שלא רצה לשמוע שירת נשים - יכול היה לשים אטמים באוזניו ובכך לפתור את הבעיה. נאמן מביע את התנגדותו לפטור מוחלט לחרדים מגיוס לצה"ל: "גם בישיבות מבינים שיש כאלה שנמצאים שם ואינם תורמים כמו האחרים ללימוד תורה. הם לקחו את הישיבות כמקלט כדי לא להתגייס לצה"ל. גיוס יכול להיות גם בשירות לאומי, לאו-דווקא צבא". לדעתו, ייתכן שיש מקום להעניק פטור לכמה אלפי אברכים העומדים להיות רבנים, אבל את האחרים יש לגייס.
נאמן סיפר, כי כאשר כיהן כשר האוצר ניסה לארגן לימוד של הדף היומי במשרדו אך נכשל, כי "אמרו לי שהרב הזה לא יושב עם זה, וההוא לא יושב עם ההוא. קוראים להם 'רבנים' כי הם רבים אחד עם השני. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, לא רבנים". הוא מוסיף: "אם כל ציבור שומרי המצוות היה מתאחד, היינו מגיעים ל-30 ח"כים, ואז לא הייתה בעיה של שירת נשים". הוא מזהיר, כי אם הפילוג בציבור הדתי יימשך - ייעלמו המפלגות הדתיות-לאומיות.
על ההגירה הבלתי-חוקית לישראל אומר נאמן: "להגיד שהמצב קטסטרופלי זה אנדרסטייטמנט. זו סכנה קיומית למדינת ישראל. יש לנו זכות לשמור על המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. פליטים שמשלמים אלפי דולרים כדי לעבור את הגבול, לקבל עבודה ולשלול עבודה מישראלים - זה זכויות אדם? אנשים באים לפה בצורה בלתי חוקית באמצעות ארגוני פשע וגוזלים מישראלים את העבודה. ישראל, כמו כל מדינה, צריכה למנוע כניסה בלתי חוקית אליה". לבסוף נשאל נאמן האם יש סיכוי שימשיך בתפקידו בממשלה הבאה, והוא השיב: "יש גבול לכמה עונשים מגיעים לי".
