"הסדרי טיעון הם כמו פיצה שמוציאים לשופט מהתנור, בלעדיהם המערכת הייתה קורסת", כך אמר אתמול בבוקר (יום ו', 17.2.12) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב גלעד נויטל. הדברים נאמרו בכנס השנתי בנושא הדין הפלילי שמקיימת לשכת עורכי הדין בסוף השבוע באילת. בפאנל שהתקיים תחת הכותרת "מגמות והליכים בגישור פלילי והסדרי טיעון", השתתפו גם מנהלת מחלקה (ערעורים והדרכה) בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) עו"ד אורלי בן ארי והסנגור עו"ד
אורי קינן.
עוד הוסיף השופט נויטל כי "על-פי הפסיקה של בית המשפט העליון, נכון להיום רק במקרים חריגים מתערבים בהסדרי טיעון, למשל אם נמצא פגם בשיקולי התביעה או ישנו פער בלתי סביר בין העונש המסוכם לבין העונש הראוי. יש אינטרס ציבורי עליון לאמץ הסדרי טיעון". בנוגע להליך של גישור פלילי, אמר השופט נויטל כי זהו הליך ראוי שיש למצות אותו. "אלמלא הליכים אלה, מערכת האכיפה הפלילית קורסת", אמר נויטל והוסיף לגבי הסדרי טיעון כי בתי המשפט מבטיחים שהודאת הנאשם היא הודאת אמת. "אני מרים את כתב האישום ושואל את הנאשם 'מה שכתוב כאן זה נכון?, אל תעשה לי טובה. האם זה מה שעשית?'".
במענה לטענה מן הקהל לפיה נאשמים מודים במסגרת הסדרי טיעון משום שהם קונים סיכון כטקטיקה למנוע עונש חמור יותר בפסק דין, אמר נויטל: "אם אנחנו מזהירים את הנאשם על כל חלקי ההליך, ואחרי כל זה הוא אומר שהוא מודע לעובדות כתב האישום - הוא קנה סיכון, הוא יודע מה הוא עושה. בכלל, במשפט פלילי - עיזבו את הטקטיקות. זה יותר מדי רציני".
עו"ד בן-ארי: "האלמנט החשוב הוא יעילות הצדק שנעשה" לגבי הסדרי טיעון, אמרה נציגת הפרקליטות עו"ד בן-ארי: "המטרה שלנו כתביעה בריאה במדינה בריאה היא לחתור לצדק, וצדק זה לאו-דווקא הרשעות רבות. אנחנו לא מקבלים בונוסים ודיבידנדים על הרשעות. אני סבורה שהאלמנט החשוב הוא יעילות הצדק שנעשה. תחנות הצדק טוחנות מאוד לאט, התוצאה המיטבית היא כאשר התוצאה מאוזנת תוך זמן סביר. יש בכל להשיג את כל העקרונות הגמול, ההרתעה והשיקום שאנחנו נלחמים עליהם, ערכים שנעלמים לאחר שנים של ניהול תיק בהליכי בית המשפט, כמו למשל בפרשת
צחי הנגבי".
עו"ד קינן: "עורכי דין נכנסים לבית המשפט ויורים מילים" הסנגור עו"ד אורי קינן ייעץ לנוכחים בקהל, סנגורים פליליים ברובם, כיצד יש לנהל הליכי גישור פלילי ומשא-ומתן להסדרי טיעון: "הלקוח צריך לתת את ברכתו לפני שמתחילים את ההליך הזה. אם הוא נותן אותה בדרך של 'טוב... נו... לא עשיתי את זה אבל תראה מה אתה יכול לגמור', זה גם לא טוב". בנוסף ייעץ עו"ד קינן לא לנהל את ההליך בדרך אגבית: "לא נכנסים להליך בגישה של נעשה סיבוב אצל נויטל, ואחר כך נראה מה יהיה אצל גורפינקל".
עוד ציין עו"ד קינן שכדאי להגיע להליך כאשר יודעים מי התובע, אלו עוד תיקים הוא מנהל ואיזה לחץ יש עליו. קינן הוסיף כי "חשובה מאוד ההקשבה. תובעים וסנגורים אוהבים לדבר. באים לפגישות, ועם מאג, יורים צרור של מילים. לא כל מי שמדבר הרבה בבית משפט בסוף מנצח. ההקשבה שאתם צריכים לתרגל אותה היא לא תסולא בפז".
נויטל: גישור זה 70% פסיכולוגיה השופט נויטל הסכים עם דבריו של עו"ד קינן ואמר כי יש צורך ב"הקשבה טוטאלית": "אני לא זוכר מקרה בגישור שעודף מלל הוא זה שקבע. אני גם לעולם לא אמכור לוקשים למי שעושה גישור אצלי. אם הציעו לצד לגישור הצעה שהוא לא יכול להסכים לה, אני יכול להגיד לו לא ללכת על זה".
עוד אמר נויטל כי לדעתו בכל תיק אפשר לעשות גישור, שכן זהו הליך שבו לאף אחד מהצדדים אין מה להפסיד. "לפעמים מה שמפריד בין תיק שנראה מפלצתי, לבין לסיים אותו, הוא דיבור, משהו מינורי. אנשים באים לגישור כי אין להם עם מי לדבר. הם נלחמים עם האגו, אבל אין להם עם מי לדבר, הם היו ברוגז. אז אני פותח יומן וקובע להם מתי הם ידברו. הרי מה זה גישור? זה 70% פסיכולוגיה. זה שירות פסיכולוגי בחינם. למה לא?".
בסוף דבריו ייעץ נויטל לעורכי הדין שבקהל: "אם שופט בבית משפט פונה לצדדים ולשאול אם הם דיברו ביניהם, לפתוח טוב את האוזניים. דיבור כזה אינו נאמר סתם. צריך לשמוע גם את תוכן הדברים וגם את המוזיקה שלהם. אנחנו לא רצים לעשות הסדר. שפיטה זה המקצוע שלנו, אבל יש תיקים שנכון לעשות אותם. בלעדי הסדרי טיעון אי-אפשר יהיה".
לגבי גישורים, אמר נויטל כי יש חשיבות עצומה שהם יתנהלו באולם ולא בלשכה של השופט. "זה לא הליך אגבי או חברותי ולא שותים אספרסו. הנאשם צריך לראות שזה עניין בשרי, רציני, וכך צריכים להתרשם ממנו".
