פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת
אילנה דיין וסרן ר' מהווה פגיעה אנושה בזהות היהודית של איזון בין תקשורת חופשית לבין זהירות קפדנית על שמירת הלשון. כך סבור הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפתח תקוה ומחשובי הרבנים בציונות הדתית. לדבריו, "ישנה חשיבות עילאית לתחקירים ולהתמודדות עם מעשי עוול, וזה בין תפקידיה המהותיים של התקשורת, אולם האיזון הופר בצורה חמורה בפסק דין זה".
במדורו בעלון "שבתון", דן
הרב שרלו באיזון בין החובה ההלכתית להיזהר מלשון הרע ודבר שקר, לבין החובה ההלכתית לבער את הרע ולמנוע עוול. לדבריו, אפילו רבי ישראל מאיר הכהן מראדין - בחיבורו הנודע "חפץ חיים" על הלכות הלשון - מכיר בכך שיש "לשון הרע לצורך". גם הוא הכיר בכך שלמערכת המשפט יש מגבלות רבות בבואה להתמודד עם העוול והיא זקוקה לסיוע ממערכות אחרות, מוסיף הרב שרלו.
"ברמה העקרונית, מערכת התקשורת הציבורית אמורה להיות חלק מדרכי המאבק בעוול, מפרסום עושי רשעה והרתעתם, ומביעור הרע מישראל", מוסיף הרב שרלו. "כל זה, לו היו אמצעי התקשורת פועלים על-פי ההלכה והיו מפעילים בהתאמות ראויות את עקרונות ה'חפץ חיים' גם לפרסומים הציבוריים. בעיקר לו היו פועלים מכוח השליחות שלהם ומכוח חובת הנאמנות לאמת ככל שהיא אפשרית, להבחנה בין עובדות ובין פרשנות, ולכתיבה הגונה ומדויקת".
הרב שרלו אומר, כי את התיקון יש להתחיל מאמצעי התקשורת הדתיים והוא מציע להקים "מועצת עיתונות וולונטרית אינטרנטית" שתתמקד באתרים הדתיים. לדבריו, על מועצה זו יהיה "להציב מודל שמחד-גיסא לא מכסה ולא מסתיר דבר, ומאמין כי חילול השם הוא לטעון ששם ה' מתחלל בחשיפת עוול, ומאידך-גיסא יאפשר מוסד לבירור תלונות על עבירות אתיות של אתרים אלה, הכל בהסכמה".
