התוואים הפוטנציאליים של התקפה ישראלית על אירן נעשו מקור לדיונים בוושינגטון. כמה אנליסטים אפילו מטילים ספק האם לישראל יש בכלל אמצעים צבאיים מספיקים לנהל מבצע צבאי בהיקף כזה. אחרים חוששים שארה"ב תמצא עצמה נסחפת למערבולת כדי להשלים תקיפה ישראלית אפשרית. לדעתם, משימה כזו עלולה להימשך שבועות רבים, גם כאשר מדובר במדינה כארה"ב עם ארסנל מטוסים ותחמושת גדול בהרבה מזה של ישראל. כך מדווח הבוקר (ב') "ניו-יורק טיימס".
מייקל היידן, שהיה ראש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב בין 2006 ל-2009, אמר בינואר, שמהלומות אוויריות עם יכולת לחולל פגיעה חמורה בתוכנית הגרעין האירנית הן "מעבר ליכולתה של ישראל" ושתיים מהסיבות לכך הן המרחק שמטוסי חיל-האוויר יצטרכו לעבור בדרכם ליעדים והיקף המשימה.
אך גורם בכיר בפנטגון אמר לעיתון בשבוע שעבר, כי "לארה"ב אין תמונה שלמה" של הארסנל הישראלי, ובוודאי לא של החישובים הצבאיים במטכ"ל. דעה דומה השמיע האנליסט הצבאי הידוע אנתוני קורדסמן, מהמכון ללימודים צבאיים ואסטרטגיים בוושינגטון: "יש נעלמים רבים. יש סיכונים פוטנציאליים רבים, אך ייתכן שישראל יודעת שסיכונים אלה אינם רציניים כל כך".
גורמים רשמיים בממסד הצבאי והביטחוני של ארה"ב וכן אנליסטים צבאיים בעלי קשרים הדוקים עם הפנטגון הדגישו את הקשיים הידועים של התקפה ישראלית על אירן: מטוסי חיל-האוויר יצטרכו לעבור יותר מ-1,600 ק"מ במרחבים אוויריים עוינים, לתדלק באוויר ולתקוף בעת ובעונה אחת מטרות תת-קרקעיות רבות. חיל האוויר ייצטרך להזניק לפחות 100 מטוסים לביצוע המשימה.
גורמים אלה מציינים שהתקפה אווירית, שמטרתה להחזיר לאחור את שעון התוכנית הגרעינית האירנית, תהיה משימה אדירה וסבוכה. היא תהיה שונה במידה רבה מהמהלומות המדויקות שהנחיתה ישראל על הכור הגרעיני בסוריה ב-2007 ועל הכור הגרעיני בעירק ב-1981.
"כל הפרשנים שמכריזים, 'כן בואו נפציץ את אירן', צריכים לדעת שזה לא יהיה כל כך קל", אמר ל"טיימס" לייטננט גנרל דייוויד דפטולה, שכיהן עד 2011 כקצין המודיעין הראשי של חיל האוויר האמריקני. הוא תכנן הפצצות אוויריות של מטרות באפגניסטן ב-2001 ובמלחמת עירק הראשונה, ב-1991.
ישראל "שומרת את כל האופציות על השולחן" אנליסטים אמריקניים מתייחסים כנתון בלתי משתנה לרשימת האתרים שישראל תצטרך לתקוף: מתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו; כור המים הכבדים בעירק והמתקן לייצור "עוגה צהובה", אבקת אורניום, רכיב חשוב בנשק גרעיני, באיספאהאן. האנליסטים מציינים שהבעיה הראשונה תהיה כיצד להגיע ליעדים אלה. הם מצביעים על שלושה נתיבים אפשריים: הצפוני, דרך טורקיה; הדרומי, דרך המרחב האווירי של סעודיה; והמרכזי, דרך המרחבים האווירים של ירדן ועירק.
המסלול מעל עירק הוא הנתיב הישיר ביותר וכנראה גם הנתיב שישראל תעדיף להשתמש בו מפני שלעירק אין למעשה מערכות הגנה אווירית, אומר ה"טיימס". יתר על כן, לארה"ב שוב אין כל התחייבות להגן על שמי עירק אחרי שהיא הוציאה ממנה את כוחותיה בדצמבר. "לפני שנה חששו הישראלים שהאמריקנים יירטו את מטוסיהם אם הם יטוסו במרחב האווירי של עירק", אמר גורם רשמי לשעבר בממסד הביטחוני האמריקני.
בהנחה שירדן לא תתנגד למעבר מטוסי חיל-האוויר בשמיה, הבעיה הגדולה הנוספת היא המרחק. חיל האוויר מצויד במטוסי F-15I ו-F-16I, שמסוגלים לשאת את הפצצות הנדרשות ליעדיהן, אך טווחם, בכפוף לרום הטיסה, המהירות והמטען, אינו מגיע למרחק המינימלי שהמטוסים יצטרכו לעבור - 3200 ק"מ הלוך וחזור. טווח זה אינו כולל זמן שהות מעל למטרות, וכן האפשרות שהמטוסים ייצטרכו להדוף התקפות של טילים או מטוסים אירניים.
בכל מקרה, ישראל תצטרך להזניק מטוסי תדלוק, אך, ככל הידוע בארה"ב, לחיל האוויר הישראלי אין מספיק מטוסים כאלה. לפי הערכת האנליסט סקוט ג'ונסון, מחזיקה ישראל בשמונה מטוסי תדלוק בואינג 707, אם כי לא ברור שכל המטוסים האלה נמצאים בשירות. לא מן הנמנע שישראל הסבה מטוסים אחרים למטוסי מכל, אומר האנליסט. כל מטוסי המכל יהיו זקוקים להגנת מטוסי קרב, נוסף למטוסי הקרב שייצאו למשימת ההפצצות.
אחת האפשרויות היא שמטוסי המכל יטוסו בגובה 50 אלף רגל, רום שאליו יתקשו להגיע מערכות הגנה אווירית של האויב. בבוא העת, ינמיכו מטוסי המכל כדי לתדלק את מטוסי הקרב בדרכם למשימה.
במקביל תצטרך ישראל להפעיל מטוסי לוחמה אלקטרונית כדי לחדור דרך מערכות ההגנה האוירית של אירן ולשבש את מערכות המכ"ם שלה. מערכות ההגנה של אירן הן בנות הדור הקודם, אך הן אינן זניחות, לדברי אנליסטים צבאיים שמצוטטים ב"טיימס". טילים אירנים יוכלו לאלץ את המטוסים הישראלים להשליך את פצצותיהם הרחק מהמטרות. ואירן תוכל גם לשגר טילים לעבר ישראל ולפתוח בכך במלחמה חדשה במזה"ת. בכל זאת, גורמים רשמיים בישראל טוענים שהמצב יהיה גרוע יותר אם אירן תחזיק בנשק גרעיני.
מכשול נוסף יהיה מצאי הפצצות חודרות בנקרים בידי ישראל שיהיו מסוגלות להבקיע שכבת בטון במוזין בעובי כעשרה מ', בנאטאנז, ומתחת להר, בפורדו. בהנחה שישראל לא תשתמש בנשק גרעיני, יש בידיה פצצות GBU-28 במשקל 2265 ק"ג, שיכולות לגרום נזק למטרות מבוצרות כאלה, אם כי לא ברור לאיזה עומק הן יכולות להבקיע.
אם תחליט ארה"ב להתערב בהתקפה ישראלית על אירן, או ליזום התקפה בעצמה, יוכל הפנטגון להזניק למערכה מפציצים, מטוסים חמקניים וטילי שיוט, שאחריהם יגיעו לזירה מל"טים לעריכת בדיקות נזקים. בניגוד לישראל, לארה"ב יש שפע של מטוסי תדלוק. מפציצים אמריקניים יוכלו להמריא מבסיס אל אודאיד בקטור, מהאי דיאגו גארסיה באוקיינוס ההודי וכן מבסיסים בבריטניה וארה"ב. גורמים רשמיים אמריקניים אומרים, שגם עם כל היכולות האלה תתקשה ארה"ב לבצע את המשימה בהצלחה, ולכן שוקד עתה הפנטגון על שדרוג פצצות קיימות, במשקל 13.5 טון, שתוכננו במיוחד לפיצוח מטרות באירן ובקוריאה הצפונית.
"ישנה רק מעצמת-על אחד שיכולה להרים משימה כזו", אמר ל"טיימס", גנראל דפטולה, שהיה, כאמור, קצין המודיעין הראשי של חיל האויר האמריקני. "ישראל יכולה להפגין ביצועים מרשימים בהתקפה סלקטיבית פה ושם".
כתב "
גלובס" מציין, שהדלפת ההערכות מרפות ידיים האלה לגבי יכולתה של ישראל עלולה להיות חלק מקמפיין נמרץ של ממשל אובמה להניע את ישראל מהתקפה על אירן ללא תיאום עם ארה"ב. בישראל יסיימו היום (ב') את דיוניוהם עם הצמרת המדינית והביטחונית היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, טום דונילון, ובכירים אחרים. יו"ר המטות המשולבים של צבא ארה"ב, גנראל מרטין דמפסי, אמר בראיון ל-CNN, כי התקפה ישראלית על אירן עתה "תערער את היציבות".
דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, ליאור ויינטראוב, אמר ל"טיימס", כי ישראל מוסיפה לדחוף להחמרת הסנקציות על אירן אך, בדומה לארה"ב, גם היא "שומרת את כל האופציות על השולחן".