בג"ץ דחה על הסף (16.2.12) את עתירתו של עידו סמואל לביטול כתב האישום נגדו בנימוק של הגנה מן הצדק. סמואל מואשם בהונאת משקיעים בשוק ההון בהיקף של מאות אלפי שקלים.
בשנת 2009 התנהלה חקירה נגד סמואל בחשד לקבלה במירמה של 400,000 שקל משני משקיעים, אך כתב האישום נסגר מחוסר ראיות. ביולי 2010 נפתחה חקירה נוספת נגדו, שהניבה כתב אישום בו טוענת המדינה להונאות של מיליוני שקלים מצידו של סמואל. בעקבות זאת, פתחה הפרקליטות מחדש את התיק הראשון והגישה אותו לבית משפט השלום בתל אביב.
סניגורו של סמואל טען, כי יש לבטל את כתב האישום השני מחמת הגנה מן הצדק, שכן מאז סגירתו לא נוספה שום ראיה המחזקת את עמדת התביעה. עוד טען, כי הפרקליטות השתהתה במשך חודשים רבים בטרם החליטה על הגשת כתב האישום, ועקב כך לא ניתן היה לצרפו לתיק העיקרי המתנהל בבית המשפט המחוזי. המדינה טענה, כי החקירה השנייה הניבה ראיות המחזקות את הראשונה, וכי אומנם הייתה טעות בהשתהות בהגשת כתב אישום זה, אך סניגורו של סמואל הסכים להגשתו בנפרד.
השופטת
דורית רייך-שפירא מתחה ביקורת על התנהלות הפרקליטות, אשר "השתהתה ופגעה באינטרס הציבורי שבניהולם היעיל, הזריז והחסכוני של משפטים תוך שמירה על זמנם של בית המשפט, העדים, הצדדים ובאי-כוחם, שכן שמיעתי רוב עדי התביעה בבית המשפט המחוזי הסתיימה וככל הנראה הם ידרשו להעיד בשנית בבית משפט השלום". היא דחתה את טענת הפרקליטות, לפיה הגישה כתב אישום נפרד כדי לא להשחיר את פניו של סמואל, שכן היקף היריעה הפלילית בבית המשפט המחוזי ממילא רחב יותר באופן שהאירועים בכתב האישום דנן אינם משנים מהותית. עם זאת קבעה רייך-שפירא, כי פגמים אלו ניתנים לריפוי באמצעים כגון הטלת הוצאות או הקלה בעונשו של סמואל אם יורשע.
על החלטה זו עתר סמואל לבג"ץ, אך כאמור עתירתו נדחתה על הסף. השופט
סלים ג'ובראן ציין, כי מדובר בהחלטת ביניים בהליך פלילי, והסעדים המבוקשים בה משמעותם התערבות בסדרי הדין ובניהול ההליך הפלילי. "מקובלת עלי גישתו של בית משפט השלום לפיה העותר יוכל למצוא את הסעד בגדרי ההליך הפלילי עצמו, זאת מבלי להביע עמדה באשר לסעד הראוי בנסיבות המקרה. לכך יש להוסיף את האפשרויות השונות עליהם עמדה הפרקליטות בתגובתה לעתירה באופן שיאפשר צמצום הפגיעה בזכויותיו של העותר ויתרום לייעול ההליכים", קבע ג'ובראן.