מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 21.2.12) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, של ח"כ
דב חנין (חד"ש) וקבוצת ח"כים. ההצעה נדונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. 13 ח"כים תמכו בחוק, שעבר ללא מתנגדים.
החוק שנכנס לתוקף אוסר על מעביד לקבל מעובדו בטוחה להבטחת הישארות העובד בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה של מועמד לעבודה, וכן אוסרת עליו לממש בטוחה זו. המדובר בבטוחות שניתנות להפעלה ללא צורך בפנייה לתביעה משפטית, שהן מיטלטלין שמסר העובד למעבידו, כגון שטר או שיק או עירבון מוחשי אחר, או נכס שהעובד שיעבד או מישכן למטרות האמורות.
מעביד שיקבל בטוחות או יממשן, יהיה צפוי למאסר או לקנס בסכום העולה על 150,000 שקל. כך גם יהיה דינו של מעסיק בפועל שיקבל בטוחה מעובד של קבלן כוח-אדם המועסק אצלו או יממשה, וכן דינו של מזמין שירות שיקבל מעובד של קבלן שירות המועסק אצלו בטוחה או יממשה.
על נושא משרה בתאגיד תחול אחריות פלילית שבצידה קנס בסך 75,300 ש"ח, אם התאגיד, שהוא מעביד, מעסיק בפועל או מזמין שירות, קיבל בטוחה כאמור מעובד או מימש אותה, אלא אם כן הוכיח נושא המשרה שעשה כל שניתן למילוי חובתו למנוע ההפרה.
ניתן יהיה להטיל, על מקבל הבטוחה או מי שמימש אותה, עיצום כספי לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, שייכנס לתוקף בעוד מספר חודשים.
בית הדין לעבודה שידון בתביעה אזרחית של עובד בשל קבלת בטוחה או מימושה, יוכל לפסוק לעובד פיצויים גם על נזק שאינו ממוני שנגרם לו כתוצאה מכך, וגם יוכל לתת צווי עשה או צווי מניעה.
בחוק שהתקבל יש הוראת מעבר, שלפיה איסור מימוש הבטוחה יחול גם על בטוחות שקיבל המעביד לפני תחילת החוק. כך המעביד לא יוכל ליהנות מ"קיצור דרך" על-ידי מימוש חד-צדדי של בטוחה שנטל.
"נטילת בטוחה שניתנת למימוש חד-צדדית מגבילה הזכותו להתפטר" ח"כ חנין (חד"ש), יו"ר השדולה להעסקה ישירה, מסר בעקבות אישור החוק כי "דרישת בטחונות מעובדים - ממלצרים ועד רופאות מתמחות - פוגעת בחופש הבחירה שלהם וביכולתם להיאבק על מעמדם וזכויותיהם. במקום לתגמל את העובדים באופן ראוי, נעשה שימוש ציני בפיקדונות כספיים כדי לכפות על העובדים את המשך עבודתם לאורך תקופות ארוכות. היום נתקדם בצעד משמעותי נוסף בדרך להגנה על זכויותיהם של העובדים המוחלשים ביותר בישראל. החוק שאישרנו הערב יחול גם על עובדי קבלן. קבלת ביטחונות אסורים תגרור מעתה עונשי מאסר וקנס".
יו"ר ועדת העבודה של הכנסת, ח"כ
חיים כץ (ליכוד), הציג את ההצעה, שהוכנה לקריאה השנייה והשלישית בוועדה, ואמר כי "נטילת בטוחה שניתנת למימוש באופן חד-צדדי על-ידי המעביד, מגבילה את זכותו של העובד להתפטר ולהשתחרר מחוזה העבודה, ושוללת את כוח המיקוח שלו לעניין תנאי העבודה. כבילה מעין זו למקום העבודה פוגעת בכבודו של העובד ובחירותו. הצעת החוק קובעת שזכותו של עובד שלא להיות כבול באמצעות בטוחה למקום העבודה, אינה ניתנת לוויתור או להתניה".
כץ אמר עוד כי "בעת שהצעת חוק זו נדונה בקריאה הראשונה, בכנסת ה-17, נכללו בה, בנוסף לבטוחה האסורה בנוסח המונח בפניכם, גם ביטחונות מסוג התחייבויות, כלומר, התחייבות עובד לתשלום למעביד אם לא ישלים תקופת עבודה. הוועדה פיצלה את הנושא של ביטחונות מסוג התחייבויות מהצעת החוק, כדי שתוכל להוסיף ולדון בנושא מורכב זה. לכן, הצעת החוק אינה מתייחסת לביטחונות שהם התחייבות בלבד ולא נועדה לחול עליהם".