בהליך משמעתי ניתן לסטות מעסקת טיעון ביתר קלות מאשר בהליך פלילי. כך עולה מפסק דינה של שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים,
מרים מזרחי, אשר דחתה את ערעורו של רוקח על השעיית רשיונו לשנתיים - פי 12 מהעונש שסוכם בעסקת הטיעון איתו.
תייסיר חמאדה הועמד לדין משמעתי לאחר שבבית המרקחת שניהל בשפרעם נמצאו ליקויים, וביניהם מכירת תרופות שמקורן אינו ידוע ושאינן רשומות בארץ. ועדת המשמעת המליצה להשעות את רשיונו לחודשיים, כפי שסוכם בעסקת הטיעון עימו. ואולם, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, ורדי זיילר, לו הואצלה סמכותו של שר הבריאות בנושא זה, קבע שהרישיון יושעה לשנתיים.
חמאדה ערער על ההחלטה וטען שיש לכבד את עסקת הטיעון, כפי שמקובל במשפט הפלילי. ואולם, מזרחי קבעה (13.2.12): "לא ניתן לקבל את טענת המערער, כי נפל משגה מהותי בסטיית כבוד השופט זיילר מהסדר הטיעון שהוסכם בין הצדדים מקום בו ראה בחשיבות האינטרס הציבורי אינטרס ראשון במעלה לעומת נסיבותיו האישיות של המערער.
"לא אחת נפסק, כי ההליך המשמעתי נועד לשמור על פועלו התקין של השירות הציבורי, כמו גם על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור הנזקק לשירותיו, ובהתאם לכך, אמצעי המשמעת המוטלים על עובד המדינה נועדו לתקן את הנזק שנגרם לתדמית השירות הציבורי ולאמון הציבור בו. לנגד עיניו של כב' השופט זיילר עמדה המטרה לפעול לשמירת התדמית של מקצוע הרוקחות, ולמנוע את הפגיעה באמון הציבור במקצוע הרוקחות עקב מעשיו של המערער, וכן למנוע את הפגיעה בציבור ככל שהתרופות המזויפות היו נמכרות לו. לא ניתן להמעיט ממשקלו של שיקול זה. האינטרס הציבורי בהליך המשמעתי על שורת היבטיו, הינו אפוא ראשון בחשיבותו מבין כלל השיקולים".