הוקשחו המלצות ועדת הריכוזיות

בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי המחזיק גם בגוף פיננסי משמעותי, ייאלץ למכור תוך ארבע שנים אחד מהם לפי בחירתו - כך עולה (יום ד', 22.2.12) מפרסום הדוח הסופי של ועדת הריכוזיות בראשות מנכ"ל האוצר לשעבר חיים שני, שפורסמו היום במסיבת עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר. תקופת ארבע השנים נקבעה כדי ליצור תקופת מעבר סבירה לשם התארגנות למהלך. הדוח הסופי הביא המלצות ביחס לריכוזיות בשלושה נושאים הפחתת הריכוזיות הרב-ענפית, הפרדה בין נכסים פיננסים וריאלים וטיפול בפירמידות.

הרף של חברה ריאלית גדולה הורד ב-2 מיליארד שקל

תאגיד פיננסי משמעותי הוגדר לפי דוח הוועדה כמי שמנהל נכסים ביותר מ-50 מיליארד שקל. גוף ריאלי משמעותי הוגדר כגוף עם הכנסות של יותר מ-6 מיליארד שקל בשנה או שהיקף האשראי שהוא צורך בישראל עולה על 6 מיליארד שקל. מדובר על הקלות לעומת דוח הביניים, שם נקבעו פרמטרים של 8 מיליארד שקל פדיון מכירות ומאזן הגדול מ-20 מיליארד שקל. הוועדה קבעה כלל המבחין בין אחזקות קיימות לאחזקות עתידיות. כך, במידה והפך גוף פיננסי למשמעותי לאחר שתאגיד ריאלי משמעותי או השולט בתאגיד ריאלי משמעותי קיבל היתר שליטה או החזקה בו, או שהפך גוף פיננסי למשמעותי לפני החלת החוק לא יחול האיסור כאמור אם הגידול בכלל הנכסים של הגוף הפיננסי המשמעותי לא נבע מרכישה או מיזוג של גוף פיננסי אחר, ובלבד שכלל הנכסים כאמור אינו עולה על 60 מיליארד שקל. במידה והפך תאגיד ריאלי למשמעותי לאחר קבלת היתר שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי, או שהפך תאגיד ריאלי למשמעותי לפני החלת החוק לא יחול האיסור כאמור אם הגידול במחזור המכירות של התאגיד הריאלי בישראל לא נבע מרכישה או מיזוג של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שמחזור המכירות של התאגיד הריאלי בישראל אינו עולה על 7.5 מיליארד שקל או שהאשראי המקומי שלו לא גבוה מ-7.5 מיליארד שקל.

השטחת המבנה הפרימדיאלי לשתי דרגות בפירמידות חדשות

על חברות ציבוריות הנמנות על השכבה השנייה במבנה פירמידיאלי שבהן קיים פער משמעותי בין זכויות ההצבעה של בעל השליטה לבין שיעור אחזקותיו משורשר בהון יחולו כללים חדשים לגבי מבנה הדירקטוריון שלהן. כך, יחול איסור על יצירה עתידית של חברה ציבורית בשכבה שלישית בפירמידה (חברה נכדה) וכמו-כן יחול איסור על המשך החזקה של חברה ציבורית בשכבה רביעית קיימת החל מ-4 שנים לאחר אישור החוק. עם זאת, פירמידות קיימות יוגבלו לשלוש שכבות בלבד עוד מומלץ להגביל את כהונת הדירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי, בו-זמנית - הפרדה שתתבצע בתוך שנתיים לכל היותר. כמו-כן, תוגבל השליטה בגוף פיננסי משמעותי על-ידי תאגיד פיננסי משמעותי אחר או בעליו. נושא נוסף כולל המלצה של הוועדה לחיזוק כוחו של הממונה על ההגבלים העסקיים. עוד הומלץ כי תהליכי הפרטה או הקצאה של נכסי המדינה ישקללו שיקולי תחרות, ויתבצעו בתיאום עם רשות ההגבלים העסקיים.

נתניהו: "אני נגד מונופולים וקרטלים ועכשיו יש לנו מסגרת"

חיים שני, יו"ר הוועדה, אמר כי ההמלצות לא התקבלו פה אחד וכי הממונה על התקציבים באוצר אף רצה להגביל גם את הפירמידות הקיימות לשתי שכבות. פירמידות קיימות יוגבלו לשלוש שכבות בלבד. לדבריו, גופים בינלאומיים לא רוצים להיכנס היום למשק הישראלי בגלל המבנה המורכב שלו. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר על המלצות הוועדה: "אנו ממשלה שרואה למרחקים ומתווה פתרונות גם כשאנו לא במשבר. לפני יותר משנה וחצי חשבתי שאנחנו חייבים לטפל בבעיה במטרידה את המשק הישראלי - רמת הריכוזיות, שמקשה על התחרות. התחרות במשק הישראלי אינה מספקת. אני חסיד גדול של תחרות, ונגד מונופולים וקרטלים. יש בארץ פרקטיקה מוכרת של כיצד לטפח תחרות. הבעיה שהתעוררה במדינת ישראל ובגינה ביקשתי להקים את ועדת הריכוזיות, היא בעיה של השתלטות אופקית. השאלה של אחזקת תאגידים פיננסיים וריאליים במקביל למשל. בלי הסקטור העסקי אין לנו שום דבר. מסקנות הוועדה פורצות דרך ויש גם זמן התאמה למשק. שר האוצר יובל שטייניץ אמר: "המסקנות של הוועדה יובילו להיעלמות תופעת הפירמידות בשוק ההון. אני מאמין שהשוק ייפתח להשקעות מחו"ל. התפתחות כלכלת ישראל משרתת את האזרחים. זה מעלה שכר, זה מקטין את האבטלה לשנים קדימה ולכן יש פה שירות חשוב". נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ציין כי "אנו עוסקים היום בריכוזיות, אבל גורם חשוב מאוד בהקשר להגברת התחרותיות הנו היבוא. עלינו להמשיך את הליברלזיציה בייבוא, היות שזו הדרך הטובה ביותר לשפר את רמת התחרותיות במשק. מאוד לא אינטואיטיבי להבין שכשאנו מאפשרים יבוא ומפחיתים את שיעורי המכס אנו נוקטים בצעד שמיטיב עם הכלכלה המקומית. אבל זה נכון, לא רק כי התיאוריה מוכיחה את זה, אלא גם כי העובדות ההיסטוריות מוכיחות זאת. המשך הסרת חסמי יבוא תאפשר לנו להמשיך ולשפר את מצב הכלכלה הישראלית". פישר הוסיף כי חשוב לציין גם שהדוח לא בא לתקוף את המגזר העסקי. "כולנו מבינים שלא ניתן לנהל את המשק על סמך ייצור ממשלתי בלבד. עלינו לסמוך על המגזר העסקי, אבל לוודא שהוא פועל באופן יעיל ומבלי להשפיע על המערכת הפוליטית", אמר פישר. "מרבים לדבר על שבדיה כדוגמה למדינה שבה הממשלה מעורבת מאוד באספקת השירותים, אבל חשוב לזכור שגם בשבדיה הממשלה כמעט לא מעורבת בייצור – הסקטור הפרטי הוא זה שמייצר, והממשלה קונה מהסקטור הפרטי. אנחנו מכבדים את הסקטור הפרטי ומבינים שכדי שהוא יתקיים צריך לאפשר לו להרוויח, אבל הרווחים של הסקטור העסקי צריכים להיות מופקים בתוך מסגרת שמקובלת על החברה ועל אזרחי המדינה".