ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 22.2.12) כי הקנס המרבי על תאגיד שיפר את חוק ההגבלים העסקיים יעמוד על 24 מיליון שקלים - סכום מפחת מזה שנקבע קודם.
בכך קיבלה הוועדה את עמדתו של יו"ר הוועדה, ח"כ
כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), להפחית את הסכומים המרביים של העיצומים הכספיים שיוכל הממונה להטיל על תאגידים שיפרו את החוק. ההחלטה התקבלה במסגרת ההכנות להגיש לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתיקון החוק.
לפי ההצעה המקורית, הקנסות נקבעו על סכום של עד מיליון שקל, ובמידה שמחזור המכירות של מי שיפר את החוק יעלה על 10 מיליון שקל יהיה הממונה רשאי להטיל עליו קנס של עד 10% ממחזור המכירות ולא יותר מ-30 מיליון שקל. שאמה-הכהן הציע כאמור כי הממונה יהיה רשאי להטיל על התאגיד קנס של עד 8% מהמחזור ולא יותר מ-24 מיליון שקל. הוועדה אישרה את ההצעה, לאחר שהממונה על רשות ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, אמר כי הדבר מקובל על הרשות.
הממונה יוכל להטיל את העיצום הכספי האמור אם היה מפר החוק, בין היתר, צד להסדר כובל ללא אישור, ביצע מיזוג שלא בהתאם להוראות החוק, ניצל את מעמדו כמונופול שלא בהתאם לחוק הפר את הוראות הממונה או הפר צו מוסכם ועוד.
היועצת המשפטית של תנועת "ישראל יקרה לנו", עו"ד גליה שמילוביץ גריינירד, טענה כי התנועה חושבת שיש להגדיל את העיצום הכספי. לטענתה, העיצום צריך לחול לא רק על המחזור של החברה בשנה שקדמה להפרה. אלא גם על השנה שאחרי ההפרה שבה השיג התאגיד רווחים מאותה הפרה. מנגד, עו"ד טל אייל בוגר, שייצגה את איגוד הבנקים, טענה כי העיצום צריך להיגזר ממחזור המכירות של פעילות התחום שנוגע להפרה ולא המחזור הכללי של התאגיד.
היועץ המשפטי של רשות ההגבלים, עו"ד אורי שוורץ, אמר בתגובה לדבריה של עו"ד אייל-בוגר כי יש קושי ממשי לעשות את האבחנה הזו, ולגזור את מחזור הפעילות הספציפי של תחום מסוים מתוך המחזור הכולל. ראש המחלקה הכלכלית ברשות, שלומי פריזט, הוסיף כי "זה ניסיון מיותר לייצר עבודה לכלכלנים ולעורכי דין. מה שמציעים פה זה לפגוע משמעותית בישימות של ההליך המנהלי".
