נתונים מוכמנים של "ריבה", חברה חיצונית העוסקת בבקרה ובפיקוח על האוטובוסים וקווי האוטובוסים בתחבורה הציבורית, חושפים כי בשנת 2011 נתפסו 54,000 הפרות של מפעילי תחבורה ציבורית והוטלו 11 מיליון שקלים קנסות. נתונים אלו אינם משקפים דיים משום שכאמור מדובר על אלו הפרות שנתפסו ולא על הפרות שבוצעו.
משרד התחבורה מסתיר את המידע מן הציבור וממאן להעביר לוועדת הכלכלה של הכנסת את דוחות חברת ריבה. בכך מונע המשרד דיון בשיפור פעילות התחבורה הציבורית בישראל.
יושב-ראש הוועדה הקודם, ח"כ
אופיר אקוניס, דרש כי דוחות הוועדה יוגשו בידי משרד התחבורה אחת לרבעון, אולם משרד התחבורה מצפצף על ההנחיה. הוועדה קיבלה רק פעם אחת את דוח ריבה, המסכם את המחצית השנייה של שנת 2008, וגם זאת רק אחרי עיכובים בהעברת הדוח ובקשות חוזרות ונשנות מצד ועדת הכלכלה.
במדינת ישראל ישנן 600 מיליון נסיעות בשנה. למעלה ממיליון וחצי איש, כ-21% מהאוכלוסיה, משתמשים בתחבורה הציבורית.
יחידת תלונות הציבור על התחבורה הציבורית אינה עומדת בעומס הפניות, וכורעת תחת הנטל. בשבוע שעבר קיימה הוועדה לפניות הציבור של הכנסת דיון בנושא. בשנה שחלפה, מתוך 3,261 תלונות שהוגשו אליו, פתח משרד התחבורה בחקירת רק בכמחצית (1,709) מהמקרים. משך הזמן הממוצע לטיפול בתלונה הוא 178 ימים (כחצי שנה!) 454 תיקים פתוחים עדיין נמצאים בחקירה. ישנם 33 תיקים פתוחים מהשנים 2010-2009, וחלק מהתיקים בשנים אלה אבדו, ואין לגביהם נתונים - כך שמצב הטיפול בתלונות חמור הרבה יותר.
הליך חקירתי הוא הליך פלילי האורך זמן רב, אך טיפול משרד התחבורה בעניין נמשך הרבה מעבר לסביר. לאחרונה נעשו שני שיפורים - אפשרות משלוח תלונה באמצעות הדואר האלקטרוני ופתיחה בהליך מינהלי. מאחר שמשרד התחבורה עדיין לא יכול להפעיל עיצומים נגד המפעילים, ומתחשב בהפרות רק במכרזים עתידיים של החברות, הוא מעדיף ברוב המקרים לפנות לבתי המשפט וההליך יכול להימשך שנים. כך לדוגמה, ניתן בינואר 2012 פסק-דין בגין אי-עצירה לנוסע בתחנה בשנת 2009. אם לא די בטחינה האיטית של תחנות הצדק, הרי שלדעת משרד התחבורה גם צדק לא נעשה כאן - גם הקנס שהושת על החברה היה נמוך וגם הפיצוי לנוסע שנפגע היה זעום. בשנים האחרונות ניתנו מעט מאוד פסקי דין בנושא התנהלות התחבורה הציבורית [על הביורוקרטיה הארוכה אותה נדרש לעבור נוסע בתחבורה הציבורית המבקש להתלונן ראו משמאל במאמרו של איתי חיים].
על-פי נתונים המתפרסמים לראשונה ב-News1, חלה עלייה בתלונות משנת 2010 לשנת 2011 - מ-2,332 ל-3,261 תלונות. למרות שישנו גידול של כאלף תלונות, רווחת ההנחה שמדובר בעלייה מלאכותית. זאת משום שהתקבלו 680 תלונות על כרטיס הרב-קו ו-720 תלונות על קווי הנסיעה: סך-הכל כ-1,400 תלונות רק בנושא זה. מדובר בנתון לא משמעותי של תלונות לנוכח הפעימה השנייה של הארגון-מחדש בגוש-דן, שהתרחשה ביולי 2011.
רוב התלונות מוגשות נגד מוניות, ובעניין זה אין שינוי משמעותי בין שנת 2009 לשנת 2011.
בשל הטיפול האיטי והמסורבל, ירידה חלה גם בהגשת כתבי אישום - מ-127 כתבי אישום בשנת 2009 ל-36 כתבי אישום בשנת 2011. בשנת 2009 היו סגירות אוטומטיות של תיקים כתוצאה מאי-התייצבות המתלוננים בכמחצית מן התלונות, ובשנת 2011 נסגרו תיקים בכשליש מהמקרים. יצוין כי בישראל ישנן רק שלוש נקודות בהן ניתן למסור עדות - בירושלים, בתל אביב ובחיפה. לנוסעי התחבורה הציבורית המתגוררים בערים אלה, בפרט תושבי הדרום, אין שום עניין להטריח עצמם בנסיעות ארוכות כדי לבוא ולהתלונן.
באוטובוסים, אין שינוי משמעותי בכמות התלונות בין שנת 2009 לשנת 2011. מספר כתבי האישום בשנת 2011 עמד על כ-10% בלבד (מתוך 807 תלונות, הוגשו רק 82 כתבי אישום), הסגירות האוטומטיות עומדות על כרבע (25%).
בדיון בוועדה לפניות הציבור ביקשה ח"כ
יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה) להוכיח קבל עם ועדה, כי אין מענה לפניות אזרחים במשרד התחבורה וחייגה תוך כדי הדיון מהטלפון הפרטי שלה לשני מספרי טלפון של חוקרי המשרד שאמורים לחקור תלונות אזרחים אך העלתה חרס בידיה. התברר שאין אפילו מענה קולי. "היחס של משרד התחבורה לאזרחים מחפיר ומזלזל" אמרה והוסיפה ש"כפי הנראה מפעילי התחבורה הציבורית הפנימו זאת היטב ומצפצפים על משרד התחבורה ואינם ממלאים אחר הנחיותיו בנושא רמת השירות".
ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה) אמר כי הציבור נואש ממשרד התחבורה, ולכן תלונות רבות בכלל לא מגיעות למשרד. "מפעילי התחבורה הציבורית, בכללם, נהגי מוניות יודעים שלא יאונה להם כל רע ולכן מפרים את הנחיות משרד התחבורה ונותנים שירות לקוי לאזרחים", אמר.
סגן מנהל אגף תחבורה ציבורית, דרור גנון, אמר בדיון כי "המשרד הקים ועדת אכיפה, שאמורה לקצר הליכים ולתת מענה הולם והמיר לתלונות אזרחים. חשוב לזכור במדי יום יש 60 אלף נסיעות בתחבורה הציבורית שזו כמות אדירה של נסיעות ותהליכים סביבן". גנון אישר שקיים מחסור בתקנים ובתקציבים על-מנת לתת מענה לכל הפניות והתלונות המגיעות אל המשרד.
לא נמסר כמה מתלוננים מדי יום, וככל הידוע מדובר בכמה אלפים.
- מפורום "משתמשי התחבורה הציבורית בישראל" נמסר בתגובה כי מן הראוי להוציא מידי משרד התחבורה את תחום האכיפה, הבקרה והטיפול בתלונות נגד מפעילי התחבורה הציבורית. לדברי אנשי הפורום, יש להקים גוף חיצוני עצמאי בעל יכולת בקרה ואכיפה שירכז את הטיפול בתלונות ויקנוס את מפעילי התחבורה הציבורית על כל הפרה. הדבר יביא - לדברי אנשי הפורום - להגברת השימוש בתחבורה הציבורית בעקבות שיפור השירות. "מלבד הפגיעה החמורה בזכויות הנוסע, מדובר בהפסד של מאות מיליוני שקלים למדינה. שכן על-פי דוח ועדת טרכטנברג 'מערכת תחבורה ציבורית יעילה היא המענה ההולם לבעיות התחבורה ומרכיב הכרחי לצמיחה חברתית וכלכלית. הגדלת שיעור השימוש בתחבורה ציבורית באחוז אחד שוות ערך לחסכון של 400 מיליוני שקל למשק בשנה'".
