הסתדרות העובדים הלאומית הכריזה (יום ב', 27.2.12) על סכסוך עבודה נגד חברת האבטחה המעסיקה את מאבטחי השרים בממשלת ישראל. משמעות ההכרזה היא כי המאבטחים יוכלו לנקוט בעיצומים ואף לשבות החל מה-13 במרס. ההחלטה על סכסוך העבודה אושרה באסיפה כללית של העובדים ב-12 בפברואר.
יחד עם זאת, הדגישו בהסתדרות הלאומית כי האחריות בפועל על תנאי עבודתם של המאבטחים הינה על מדינת ישראל בכלל ומשרד האוצר בפרט, נוכח העובדה כי הוא שקבע את תנאי העסקתם במכרז.
החברה המעסיקה את מאבטחי השרים היא חברת מיקוד, והסכסוך נוגע לכ-170 מאבטחים המועסקים בה.
בהתסדרות העובדים טוענים כי מסמכי המכרז החדש נמסרו להסתדרות העובדים הלאומית ללא מפרט תנאי העבודה, למרות שהן מיקוד והן משרד האוצר נתבקשו לעשות כן. כמו-כן, נטען כי
המאבטחים מועסקים שעות רבות בניגוד לדין וכי לא ניתנת להם תוספת שחיקת שכר. עוד טוענת הסתדרות העובדים כי קליטת עובדים חדשים נעשית בתנאי שכר נחותים, על-אף שהם מבצעים את אותה עבודה בדיוק. לדבריה, מיקוד לא הגיבה לפניות בעניין זה.
ערב צאתו של שר האוצר
יובל שטייניץ לסין, מסרו ההסתדרות הלאומית וועד עובדי המאבטחים כי נעשו מאמצים קדחתניים לדיאלוג עם משרד האוצר, אולם העובדה כי המכרז החדש להעסקת מאבטחים יוצא לדרך כבר ב-1 במרס, הובילה להכרזה על סכסוך העבודה, שכן לדבריהם, המכרז משקף התעלמות מוחלטת מדרישתם הבסיסית של המאבטחים להסדיר את תנאיהם כעובדים.
"מקבלים שכר מינימום ואף פחות מכך" "מדינת ישראל מתעלמת מהדרישה הבסיסית שלנו לנהל משא-ומתן אמיתי אודות תנאי השכר ותנאי ההעסקה שלנו. המצב כיום בלתי נסבל ושכר שעת עבודה של מאבטח שר במדינת ישראל הינו שכר מינימום ויש מקרים שאף פחות מכך. הגיעה השעה שממשלת ישראל תיקח אחריות ותדאג לאלה שדואגים לה", אמר מאבטח שר בכיר.
בטי מצר לוי, סמנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הלאומית, מסרה כי "לא יעלה על הדעת שמאבטח שר, המוכן לסכן נפשו במהלך עבודתו, יזכה ליחס מזלזל מצד המדינה ששולחת אותו לביצוע המשימות. כיום, אפשר להגדיר כשערוריה את תנאי העסקת מאבטחי השרים ויש לפעול בהקדם לשיפור השכר כיאה להכשרתם ומקצועיותם. הגיעה השעה שמדינת ישראל תשמור על זכויות המאבטחים כפי שהמאבטחים שומרים חיי שריה".
כזכורף בחודש אוגוסט אשתקד הגישו 81 מאבטחי שרים בממשלת ישראל, המועסקים במיקוד, תביעה בסך 14 מיליון שקל לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נגד החברה ונגד מדינת ישראל. העובדים טוענים בתביעה כי עבדו ולא קיבלו שעות נוספות.