מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 27.2.12) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 41), התשע"ב-2012, שיזמה הממשלה. חוק זה עשוי להטיב עם השר לשעבר
שלמה בניזרי הכלוא בכלא מעשיהו. כך יוכל אפוא בניזרי לשוב לביתו כבר בשבועיים הקרובים.
ההצעה, שאושרה סופית, נדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שקבעה כי אסיר שפוט שתקופת מאסרו אינה עולה על ארבע שנים, ישוחרר בשחרור מנהלי בהתאם להוראות הנוהגות כיום. יו"ר הוועדה, ח"כ
אמנון כהן (שס), אמר בדיון בוועדה כי יתאפשר שחרור מנהלי של אסירים שאינם "קשים". הוועדה אף הוסיפה דיווח שנתי לכנסת על מספר המשתחררים בשחרור מינהלי.
שחרור אוטומטי סימן ט'1 בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, עניינו שחרור מינהלי של אסירים, בשל צפיפות בבתי הסוהר. בהתאם להוראות הפקודה, רשאי השר לביטחון הפנים, לקבוע תקן כליאה המאושר על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה, ונציב שירות בתי הסוהר, רשאי להורות, לפי שיקול דעתו ובמועד שימצא לנכון, על שחרור אסירים כאשר תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה המאושר. תקופת השחרור המינהלי קבועה אף היא בפקודה, בהתאם ליתרת מאסרו של האסיר.
בהתאם להוראות סימן ט'1 האמור, כנוסחו כיום, השיקולים של התנהגות האסיר בכלא, נסיבות ביצוע העבירות שבגינן נשפט, ושיקולים אינדיבידואליים מסוג זה אינם מובאים בחשבון לצורך ההחלטה על שחרור מינהלי.
היו"ר, כהן, הציג את ההצעה, שהוכנה בוועדה, ואמר כי שיקולים מהסוג האמור "נבחנים רק לצורך בחינת שחרור מוקדם ממאסר בהתאם לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2011. בחוק זה, נקבעו בין השאר, התנאים לשחרור מוקדם של אסירים כאשר המבחן המנחה לשחרור הוא "כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור". מכיוון שלצורך ההחלטה על שחרור מינהלי לא נבחנים נתוניו האישיים הספציפיים של האסיר המשוחרר, יכול שישוחרר בשחרור המינהלי אסיר אשר נמצא כי אינו ראוי לשחרור מוקדם, על פי אמות המידה שנקבעו בחוק, שחרור על תנאי ממאסר, למשל בשל העובדה כי הוא מהווה סכנה לשלום הציבור. מצב זה טעון תיקון כאשר הוא פוגע בתכליות הענישה ובעקרונות המנחים לשחרור על תנאי ממאסר.
לא לקיצור תקופת המאסר לפיכך, ביקשה הממשלה לקבוע כי אסיר שפוט לא ישוחרר בשחרור מינהלי, שיש בו הלכה למעשה, קיצור תקופת מאסרו של האסיר, אם נמצא כי הוא אינו ראוי לשחרור מוקדם לפי הוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר".
כהן אמר עוד כי "בדיונים שנערכו בוועדה, עלה הצורך לבחור בנוסחה המאזנת מחד-גיסא בין הצורך להמשיך ולקיים את מנגנון השחרור המינהלי ומאידך גיסא ליצור מנגנון המתייחס לשיקולים הנבחנים במסגרת אמות המידה שנקבעו בחוק שחרור על תנאי ממאסר.
לפיכך, קבעה הוועדה כי אסיר שפוט שתקופת מאסרו אינה עולה על ארבע שנים, ישוחרר בשחרור מינהלי בהתאם להוראות הנוהגות כיום. אסיר שתקופת מאסרו עולה על ארבע שנים ישוחרר בשחרור מינהלי רק אם ועדת השחרורים החליטה לגביו שישוחרר על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר".
לדברי כהן, "לצד זאת, החליטה הוועדה כי להצעת החוק יתוסף דיווח שנתי לכנסת בדבר מספר האסירים המשתחררים במסגרת השחרור המינהלי, בחלוקה לפי שתי הקבוצות, וכן בדבר מספר האסירים שתקופת מאסרם עולה על 4 שנות מאסר ושלא שוחררו בשחרור מינהלי.
כתיקון נוסף, הציעה הוועדה להבהיר את הגדרת "תפוסת אסירים", כך שיהיה ברור כי היא חלה גם על עצורי ימים ולא רק על עצורים עד תום ההליכים, וכן הושמטו ממנה מתקני משטרת ישראל, מאחר שכיום כלל העצורים הם באחריות שירות בתי הסוהר".
12 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השנייה, שעברה ללא מתנגדים. 11 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה השלישית, שעברה ללא מתנגדים.