ילדים שנוחרים, או שסובלים ממצבים אחרים הקשורים לנשימה בשינה, נמצאים בסיכון לבעיות התנהגות.
מחקר חדש גילה כי דום נשימה בשינה ונחירה העלו את הסבירות להתפתחות מצבים כמו היפראקטיביות. המחקר, שפורסם בכתב העת האמריקני Pediatrics, התבסס על נתונים של 11,000 ילדים מבריטניה.
החוקרים סבורים כי בעיות שינה עלולות להזיק גם להתפתחות המוח.
על-פי הערכות, אחד מכל עשרה ילדים נוחר בקביעות ו-2%-4% סובלים מדום נשימה בשינה, כלומר משיבושים בנשימה במהלך שנתם. שקדים או פוליפים מוגדלים הם בדרך כלל האשמים במצבים אלו. אצל בוגרים, התוצאה עלולה להתבטא בעייפות קיצונית בשעות היום. מספר מחקרים גילו כי בעיות התנהגותיות כמו הפרעות קשב וריכוז קשורות למצב בקרב ילדים.
המחקר האחרון מקיף מספיק כדי לצייר תמונה ברורה יותר של הקשר. במסגרת המחקר, הורי הילדים התבקשו למלא שאלונים ולציין הן את רמת הנחירה והן את רמת דום הנשימה שתועדו בשש או בשבע השנים הראשונות לחיי הילד, ואלו נבחנו מול הערכות שביצעו החוקרים להתנהגות הילד.
החוקרים, מהקולג' לרפואה אלברט איינשטיין שבניו-יורק, ציינו כי ילדים עם בעיות נשימה בשינה נמצאים בסבירות גבוהה ב-40%-100% לפתח בעיות נוירו-התנהגותיות בגיל שבע. הקשיים בנשימה במהלך השינה עלולים לגרום לבעיות ההתנהגות דרך מספר דרכים - על-ידי הפחתת אספקת החמצן למוח ושיבוש "תהליך השחזור", של השינה בגלל חוסר איזון כימי במוח.
לדבריהם, עד כה לא היו מספיק ראיות שתמכו בקשר בין הפרעות נשימה בשינה לבעיות התנהגות כמו היפראקטיביות, אך המחקר הנוכחי מראה בבירור כי תסמינים כאלו אכן מנבאים בעיות התנהגות וגורמים להן.
נקודה חשובה היא העובדה שלעתים קרובות ההורים אינם מודעים לקשר ולכן לא מזכירים את הבעיה אצל רופא הילדים, הילד מאובחן עם ADHD ומקבל לפעמים גם תרופות מבלי לדעת שיש בעיה מתחת לפני השטח. חשוב לדעת שבמידה שבעיית השינה מטופלת, הרי שגם בעיות ההתנהגות משתפרות באופן מיידי.