נילי ברק-פריאל, רעייתו של שר הביטחון,
אהוד ברק, תקבל לעיונה 63 תיקים בהם הוגשו כתבי אישום על העסקת
עובדים זרים במשק בית. לעומת זאת, לא תקבל ברק את חומר החקירה הנוגע למעצרה של העובדת הזרה הבלתי חוקית שהעסיקה, ורג'יניה נאברו. כך קבע (29.2.12) סגן נשיא בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, שמואל טננבוים.
ברק הודתה בהעסקת העובדת והביעה נכונות לשלם קנס מינהלי, אך המדינה החליטה להעמיד אותה לדין. במסגרת זו טענה ברק לאכיפה בררנית וביקשה לבטל את כתב האישום, בנימוק שלא הייתה סיבה להגשת כתב האישום. המדינה דחתה את הטענה והגישה רשימה של 63 תיקים בהם הוגשו כתבי אישום בנסיבות דומות, וברק ביקשה לקבל לעיונה תיקים אלו.
טננבוים אומר, כי "הגם שאין המדובר בחומר העונה על ההגדרה הדווקנית של 'חומר חקירה', הרי שבהתאם להלכה - אשר הרחיבה את המונח 'חומר חקירה' לכל חומר ראייתי שיש לו קשר עקיף ליריעה הנפרסת במסגרת משפטו של הנאשם, והמתייחס גם למקרים בהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם, והרלוונטיות שלו לאישום היא גבולית - יש לקבל את הבקשה.
"...החומר המבוקש רלוונטי באופן מובהק לשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, שעניינן כאמור בטענה לאכיפה הסלקטיבית כנגד הנאשמת. המדובר בחומר הנוגע באופן מובהק לאישום והיורד לשורש טענת ההגנה של הנאשמת ואף לתגובת המאשימה. יש לזכור כי המאשימה היא אשר ביקשה לסתור את טענת האפליה, והיא שצירפה לתגובתה את רשימת 63 כתבי האישום שגילויים מתבקש כעת, בטענה שהוגשו 'בנסיבות דומות'... המאשימה אינה יכולה לאחוז את החבל בשני קצותיו, מחד להיאחז ברשימת התיקים במטרה להדוף את טענת הנאשמת לאכיפה בררנית, ומאידך להימנע מלגלות את אותם כתבי אישום".
לעומת זאת אומר טננבוים, כי "אין קשר בין הליך מעצרה של העובדת שלא נעשה בידי רשויות התביעה לבין העובדה, כי הוחלט להגיש כתב אישום נגד הנאשמת בעבירה שכיום אין ספק שנעברה על ידה". ברק מיוצגת בידי עו"ד
נבות תל-צור, והמדינה - בידי עו"ד עינת שמעוני.
