הרב חיים דרוקמן, בן יחיד להוריו ר' אברהם מרדכי ומילכה דרוקמן, נולד בפולין בשנת 1932 -תרצ"ג.
חיימק'ה הצעיר עבר את מוראות השואה וניצל מספר פעמים ממוות ודאי, סיפור הצלתו מהווה עד היום את המוטיביציה לפעילותו, ולתחושת הנצחון על הצורר הנאצי והאויבים הקומוניסטים.
בשנת 1944- תש"ד, תוך כדי המלחמה, הצליח לעלות ארצה בגפו, באוניית מעפילים. נקלט במוסד "עליה" בפתח תקוה, מאוחר יותר הצליחו גם הוריו להגיע ארצה.
חיים הנער, המשיך בלימודיו בישיבת "בני עקיבא" בכפר-הרא"ה. מאוחר יותר עבר ללמוד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, והיה מקורב מאוד לראש הישיבה, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ומתלמידיו המובהקים.
חינוך: בד בבד עם לימודיו היה הרב דרוקמן פעיל מרכזי בתחומי הנוער והחינוך הדתי. הוא שרת בצבא, במסגרת הנח"ל, בגרעין של תנועת "בני עקיבא", ומאז שנת תשי"ב-1952 (ועד היום) הינו חבר ההנהלה הארצית וממורי דרכה של תנועה זו. פעילותו הנמרצת במסגרת תנועות הנוער, מביאה לידי ביטוי את אמונתו העמוקה בכוחו של הנוער ובחשיבות חינוכו.
בשנת תשי"ד- 1954, היה הרב דרוקמן מהוגי רעיון "ישיבות ההסדר" לשילובם של בני הישיבות במסגרת השרות הצבאי, מתוך תחושת שותפות לאומית ואחריות למדינת ישראל ועמד שנים ארוכות בראש הארגון. חניכיו- תלמידיו היו, בשליחותו, המחזור הראשון של ישיבות 'ההסדר', והיום רבים מהם מכהנים בעמדות חינוכיות ותורניות בכירות, הכל בזכות אותה דרך שפרץ הרב דרוקמן.
בשנת תשכ"ד (1964) הקים הרב דרוקמן את הישיבה התיכונית - ישיבת בני עקיבא "אור עציון" שבמרכז שפירא (לזכרם של הקדושים, חללי כפר עציון). הישיבה התיכונית אור עציון כוללת בתוכה מכללה קדם-צבאית תורנית לפיקוד (פנימייה צבאית), שהיוותה בזמנה בשורה חדשה לציבור הדתי-לאומי, שילוב של ישיבה ומכללה קד"צ המכשירה נערים צעירים לשמש בתפקידי פיקוד בצה"ל הרואים את עתידם כאנשי צבא וחפצים לשמור על אורח חיים תורני. מפקדים בכירים רבים בצבא היום, רובם בתפקידי פיקוד במגוון יחידות צה"ל נמנים על בוגרי הפנימיה הצבאית אותה הקים בזמנו הרב דרוקמן ועומד בראשה עד היום.
לצידה של הישיבה התיכונית ומסגרת הפנימייה הצבאית יסד הרב דרוקמן בשנת תשל"ז (1977) את הישיבה הגבוהה "אור עציון", שהייתה לאחת מישיבות ההסדר הגדולות בארץ. תלמידי ישיבת "אור עציון" משרתים בצה"ל במסגרת ישיבות ההסדר. בישיבה לומדים כ 250 תלמידים, מהם כ 50 אברכים, שחלקם מתגוררים במקום וחלקם בעיירה הסמוכה קריית מלאכי, שם פועל מרכז תורני- "מרכז נריה", המשלב לימוד עם פעילות חינוכית, תורנית וקהילתית בקריית מלאכי.
מתוך רגישות מיוחדת לצורכי הדור והשעה, נוסד על-ידי הרב דרוקמן בשנת תשנ"ו (1996) בית מדרש גבוה לבנות – "אורות עציון".
ב"אורות עציון" לומדות בנות- "תורה לשמה" במשך שנה, מתוך מגמה לקחת עימן צידה לדרך, להמשך לימודיהן ועיסוקיהן ולהקמת בתים של תורה בישראל. הרב משמש עד היום כנשיא המדרשה.
בשנת תשנ"ו (1996) נקרא לדגל ע"י הרב משה צבי נריה זצ"ל ויבל"א הרב אברהם צוקרמן שליט"א, ומאז מכהן הרב דרוקמן גם כיו"ר מרכז ישיבות בני-עקיבא. רשת 'מרכז ישיבות בני-עקיבא' מונה כיום 60 מוסדות, ביניהם ישיבות הסדר, מדרשות לבנות, ישיבות תיכוניות, אולפנות ומכינות קדם צבאיות. מוסדות אלו פזורים בכל רחבי הארץ, ובהם כ-21,000 תלמידים ולמעלה ממאה אלף בוגרים המהווים את הגרעין המוביל של דור הכיפות הסרוגות. הרב דרוקמן הוא מורה הדרך של רשת זו, ומתווה את דרכה החינוכית והערכית.
חברה: במשך כל השנים פעל ופועל הרב דרוקמן לקירוב בין חלקי העם, מתוך אהבת ישראל אמיתית ובעצם, בכל מסגרות העשייה הרבות המגוונות שלו, דחף הרב תמיד את תלמידיו לשילוב של תורה ארצישראלית שמביאה לידי מעשה בחיי היום-יום ובהתערות בחברה הישראלית על כל חלקיה. במשך כל חייו מהווה הרב דרוקמן דמות מחברת. עוד בצעירותו בתקופה שבה היה שליח בנ"ע בארה"ב, עסק בקירוב בני הנוער ליהדות וציונות ועודד אותם לעלות ארצה. בהיותו תלמיד בישיבת מרכז הרב, היה מעורב מאוד במסלולי 'הכשרה' של עולים צעירים במסגרות שונות- נתיב, בנ"ע עולמי ועוד.
במשך תקופות ממושכות העביר שיעורים וחוגי יהדות לנוער בקיבוצי התק"ם והשומר הצעיר, קבוצה בולטת הייתה בקיבוץ נגבה בתקופת מלחמת יו"כ. קשרים שחלקם קיימים עד היום.
הרב מהווה אוזן קשבת וראש גשר לכל חלקי העם, כפי שניתן לחוש במגוון הנשים והאנשים שמתדפקים על דלת ביתו ומשרדו בכל שעות היום והלילה. הרב מעורב בפתרון סכסוכים עמוקים העומדים בלב החברה הישראלית, בתחומי הדת והמדינה, פוליטיקה ומערכת היחסים בין חלקי החברה השונים, ומהווה כתובת למנהיגי המדינה לעצה ולתושייה.
עלייה: אחד התחומים הבולטים בהם עוסק הרב מזה שנים הוא קליטת עלייה תוך דגש מיוחד על שילוב העולים בתוך החברה הישראלית.
בתחילת שנות ה-80 עם ראשיתה של העלייה הגדולה מרוסיה, נוכח מצוקתם הקשה של העולים החדשים ממדינות חבר העמים, שחפצו להתגייר ולהשתלב בארץ כאזרחים מן המניין ואילו הליכי הגיור הארוכים (שטמנו בחובם נושאים פרוצדורליים מסובכים) היו נראים להם כמכשול גבוה שלא כדאי להתחיל ולנסות לעבור. יזם הרב דרוקמן (בעידודם של הרבנים הראשיים, הרב גורן זצ"ל ולאחריו
הרב מרדכי אליהו זצ"ל) את פתיחתו של בית דין מיוחד לגיור, במסגרת פעילות בתי הדין הכלליים של הרה"ר לישראל.
בנוסף לתחום הגיור, הקים הרב דרוקמן, כחלק ממוסדות ישיבת ההסדר, מרכז לבני נוער עולי חבר העמים. מרכז ייחודי זה הביא בני נוער לתקופה של מספר חדשים, בהם למדו עברית, השתלבו בתוך קהילת הישיבה, חלקם אף שירתו בצבא במסגרת הישיבה, וכך קיבלו את הכלים לחיות כיהודים וכאזרחים במדינת ישראל.
במקביל, נשלחו תלמידי מן הישיבה באופן קבוע לערים שונות בחבר העמים, כדי ללמד יהדות ולעודד את העלייה לארץ ישראל, והכל בהנחיה ובעידוד של הרב דרוקמן, תוך שהוא עצמו מגיע אל המקומות הללו, כדי לחזק את היהודים ואת תלמידיו שנשלחו לשם.
בשנת תשנ"ז (1997) נקרא הרב דרוקמן לעמוד בראש ועדה לגיור קטינים במשרד ראש-הממשלה ("ועדת נאמן").
בשנת תשס"ד (2004) נענה הרב דרוקמן לבקשתו של ראש הממשלה דאז,
אריאל שרון וקיבל על עצמו לרכז את נושא הגיור במדינת ישראל, ומאז ועד היום מכהן הרב דרוקמן, כראש מערך הגיור אשר הוקם במשרד ראש הממשלה.
בעת העלייה מאתיופיה ראה הרב דרוקמן חשיבות גדולה בהגשת עזרה פיזית ורוחנית למשפחות העולים. העלייה מאתיופיה אופיינה בקשיי קליטה רבים, ועל כן ראה הרב דרוקמן כצורך להעמיד מנהיגות צעירה וחזקה מתוך העדה. לשם כך הקים הרב את 'אור מאופיר' מכינה ישיבתית לבני העדה, מוסד שזכה להוקרה ע"י נשיא המדינה על הפעילות למען קליטת העליה. בוגרי המכינה השתלבו במערך החינוכי בחיי החברה הישראלית, בתפקידי פיקוד במערכת הצבאית ואף הצמיחו מתוכם מנהיגים ורבני קהילות. המכינה מהווה את אחת ההצלחות הגדולות ביותר בתחום קליטת יהודי אתיופיה.
פעילות ציבורית: בשנים תשל"ז עד תשמ"ט (1977-1989) ותשנ"ט עד תשס"ג (1999-2003) כיהן הרב חיים דרוקמן כחבר כנסת. במסגרת זו הוא שימש בין השאר כסגן השר לענייני דתות, חבר בועדות חוץ וביטחון, חבר ועדת המשנה לשירותים חשאיים, חינוך, קליטה ועליה ועוד.
בעבודתו הפרלמנטרית, היווה הרב לאורך השנים דמות מגשרת בין נציגי הזרמים השונים ונחשב לח"כ פעיל ואהוד על כל יושבי ועובדי בית המחוקקים.
נדבך חשוב בהשקפת חייו של הרב דרוקמן הוא ראייתה של עצם הקמת מדינת ישראל כחלק מרכזי והכרחי מהתהליך הארוך בגאולתו של העם היהודי. כפועל יוצא של תפישה זו מחנך הרב את תלמידיו ליטול חלק מרכזי ופעיל בעשייה הלאומית על כל סוגיה וצרכיה.
במשך עשרות שנות פעילותו החינוכית העמיד הרב דרוקמן אלפי תלמידים הפזורים ברחבי הארץ ובעולם, שותפים בכל תחומי העשייה החינוכית והציבורית ועוסקים בכל תחומי החיים מתוך תחושת אחריות מלאה לעם ישראל, לארץ ישראל ולמדינת ישראל, והכל – מתוך שאיבת הכוחות מתורת ישראל.
