לרגל יום האישה הבינלאומי ביצעה תנועת האישה הדתית-לאומית "אמונה" סקר בקרב 553 נשים מן המגזר היהודי, במגמה לבחון את עמדותיהן בנושאים הקשורים לנישואים, לחלוקת תפקידים במשפחה, לטהרה, לחינוך, לאמונה ולנושאים נוספים. הסקר בוצע בשבוע האחרון על-ידי מכון המחקר "מאגר מוחות", בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ, והוא עורך השוואה בין נשים משלושה מגזרי אוכלוסיה: אלה המגדירות עצמן חילוניות ומסורתיות, נשים דתיות-לאומיות וחרדיות. רוב מוחלט של הנסקרות הן ילידות הארץ, בעלות השכלה תיכונית, על תיכונית ואקדמאית. בשל אופיו המיוחד והלא פרופורציונאלי של המדגם, אין לייחס משמעות סטטיסטית לכלל המדגם, אלא לכל מגזר בנפרד, ובעיקר להשוואה ביניהם, וכן לפער הבולט לפעמים בין דתיות וחרדיות לבין המוגדרות חילוניות. להלן חלק מן הממצאים: - גיל הנישואים: רוב בעלות הדעה בכלל המדגם (61%) סבורות כי קיים גיל "נכון" עבור אישה להינשא. עמדה זאת דומיננטית בשלושת המגזרים ובולטת יותר אצל החרדיות (87%) והדתיות-לאומיות (73%). מקרב החילוניות סבורות כן - 54%. המשיבות החרדיות מצביעות על הגיל הנמוך ביותר - 22, הדתיות-לאומיות חושבות שגיל 24 הוא הנכון לנישואים, ואילו החילוניות מגדירות את גיל הנישואים - 26.
- חיים משותפים לפני הנישואים: רוב גדול מבעלות הדעה בכלל המדגם (70%) סבורות כי חיים משותפים לפני הנישואים אינם תורמים, לאורך זמן, ליציבות התא המשפחתי. בקטגוריה זאת כלול רוב מוחלט (85%) של החרדיות ורוב (59%) מבין הדתיות-לאומיות. לעומת זאת, רוב מוחלט (78%) מבין המשיבות החילוניות סבורות כי חיים משותפים טרם הנישואים כן תורמים ליציבות התא המשפחתי.
- השפעת האמונה והמסורת על חיי הנישואים: רוב מוחלט מקרב בעלות הדעה במדגם (78%) סבורות כי אמונה דתית וחיים לפי המסורת הדתית תורמים, לאורך זמן, ליציבות התא המשפחתי. עמדה זאת דומיננטית בשלושת המגזרים: 100% מהדתיות-לאומיות חושבות כך, 94% מהחרדיות, וגם 55% מהמשיבות החילוניות.
- חלוקה בנטל המשפחתי: רוב מוחלט בכלל המדגם (80%) גורס חלוקה זהה בין גברים לנשים בעול הפרנסה וגידול הילדים; עמדה זו משותפת ורווחת יותר בקרב החילוניות (82%) והדתיות-לאומיות (77%) ובאופן בולט שונה ופחותה אצל החרדיות (46%) התומכות במידה דומה (44%) גם בעמדה המסורתית לפיה הגבר הוא המפרנס העיקרי, ואילו תפקידה של האישה להתמקד בגידול הילדים.
- הטבילה במקווה: רוב בעלות הדעה בכלל המדגם (73%) מגדירות את הטבילה במקווה כחוויה רוחנית חיובית. רוב גדול מאוד (כ-84%) מבין הדתיות והחרדיות, ורק 19% מבין החילוניות, ואולם ראוי לציין כי אחוז גבוה ביותר (38%) מבין החילוניות לא ידע או סרב להשיב, נתון המציב סימן שאלה לגבי ניסיונן, אם היה כזה, ו/או היכרותן בכלל את המקווה. מבין אלה שהגדירו את הטבילה כחוויה שלילית ומשפילה (43% מהחילוניות), הצביעו 50% על החשיפה האינטימית כסיבה העיקרית לדעתן. 17% נרתעות מנוכחותה של הבלנית ו-14% מביעות חשש מרמת הניקיון במקום.
- נשים - לכנסת: רוב מוחלט (86%) סבורות כי המפלגות צריכות לשלב יותר נשים ברשימת המועמדים לכנסת. עמדה זו משותפת ורווחת בקרב 86% מהחילוניות ו-77% מהדת"ל. לעומתן, רוב החרדיות (59%) סבורות שאין בכך צורך, ורק 28% מהן תומכות ברעיון.
- הטרדות במקום העבודה: רוב גדול מהמשיבות (74%) אינן חוששות ומרגישות בטוחות מפני הטרדות במקום עבודתן. תחושה זו רווחת בשלושת המגזרים; יותר אצל חילוניות (76%) ומעט פחות אצל דת"ל (73%) וחרדיות (68%).
- משען בעת צרה: חד-משמעית - הבעל/בן הזוג. בשעת מצוקה אישית, הנשים מעדיפות לשתף ו/או לסמוך קודם כל על בן הזוג (50%) ואח"כ על הורים (28%). הילדים, השכנים, היועצים המקצועיים וגם הרבנים - נמצאים בעדיפות פחותה ובאחוזים בודדים בלבד.
- גרושות/פרודות: רוב מוחלט מקרב הגרושות/פרודות (81%) הצהירו כי אינן מצטערות על הפרידה מבן הזוג.
יו"ר "אמונה", ליאורה מינקה, תציג את עיקרי הסקר בכינוס מיוחד שעורכת תנועת האישה הדתית-לאומית השבוע (יום ב', 12.3.12) בכנסת, לרגל יום האישה. לדבריה, חשוב להבחין בתוצאות הסקר בשתי עובדות בולטות: א. נשות המגזר הדתי-לאומי חצויות בין שתי עולמות; בנושאי מסורת, אמונה, חינוך וחיי משפחה הן קרובות יותר לעמדות של החרדיות, ואילו בנושאים הכלליים והציבוריים הן קרובות יותר בעמדותיהן לנשים החילוניות; ב. בשעת מצוקה, מתברר, אין הנשים נוטות לסמוך - לא על הרבנים מחד-גיסא וגם לא על הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים מאידך-גיסא. את התמיכה והחיזוק הן מוצאות, לפני הכל, בתוך המשפחה; אצל בני הזוג וההורים.
|