שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רם וינוגרד, דחה (4.3.12) את תביעת אשתו ובתו של צלם העיתונות האיטלקי רפאלה צ'יריאלו, שנהרג ברמאללה בפברואר 2002. השתיים תבעו פיצויים מן המדינה בטענה שצ'יריאלו נהרג מאש כוחות צה"ל, והתביעה נדחתה מחמת התיישנות.
המדינה הכחישה את הטענה לפיה צ'יריאלו נהרג מירי חיילי צה"ל, כשהיא מדגישה שבמקום התנהלו חילופי אש עם מחבלים. עוד טענה, כי מדובר ב"פעולה מלחמתית" ולפיכך פטורה היא מאחריות, העלתה טענות בעניין הסתכנות מרצון ואשם תורם שיש לייחס לצ'יריאלו, וטענה כי ממילא "נבלעת" התביעה בתגמולים המשולמים לאלמנתו ובתו מכוח ההכרה שניתנה לו כמי שנפגע במסגרת "פעולת איבה". עוד טענה המדינה, שיש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות עילתה.
שאלת ההתיישנות נסובה סביב חוק הנזיקים האזרחיים, הקובע: "לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא הייתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים". התביעה הוגשה בשנת 2005, דהיינו - שלוש שנים לאחר האירוע.
וינוגרד קבע, כי התובעות לא הוכיחו שלא הייתה להן אפשרות סבירה להגיש את התביעה במועד. הוא אומר, כי השתיים רק טענו בצורה לקונית שלא היה סיפק בידן להגיש את התביעה בתוך שנתיים, וגם זאת - בתצהיר של אזרח איטלקי שקישר בינן לבין עו"ד
מיכאל קורינאלדי שייצג אותן בסופו של דבר. "על הטוען להארכת המועד להוכיח כי לא הייתה לו אפשרות סבירה, אובייקטיבית, להגשת התביעה, והוכחה זו אינה נשענת על הבל פיו לבדו. בהעדר כל ראייה שהיא, ושעה שהטענה נסמכת כולה על עדות שמיעה, אין לקבל טענה זו כל עיקר", אומר וינוגרד.