מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס בגין משיכה חד-פעמית של כספי תגמולים שהופקדו לתקופה של 10 שנים לפחות), התשע"א-2011, של הח"כית פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו), וקבוצת ח"כים.
הצעת החוק באה לקבוע כי עצמאי שהפקיד כספים לקופת גמל לא משלמת יהיה זכאי לפטור במשיכת כספי התגמולים שנצברו, ובלבד שחלפו עשר שנים ממועד הפקדת הכספים. בנוסף, מוצע לנכות באופן מדורג את סכום ההפקדה לקופת הגמל מהכנסתו החייבת לפי סעיף 121 לפקודת מס הכנסה.
בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "החיסכון לפנסיה הוא אחד המדדים החשובים ביותר לחוסנה של כלכלה ואחד הכלים המשמעותיים ביותר לצמצום פערים, בעיקר בקרב האוכלוסיה הבוגרת. לא בכדי מקציבה המדינה מידי שנה כ-9 מיליארד שקלים חדשים בצורה של הטבות מס כדי לעודד את הציבור לחסוך לגיל פרישה.
שינויים שהובילה הממשלה בשנים האחרונות יצרו מצב הפוך בו היקף החיסכון לפנסיה פחת באופן יחסי בכלל ובקרב אוכלוסיות מסוימות בפרט. המהלך המרכזי שהביא לתהליך מסוכן זה הוא ביטול האפשרות לחסוך לפנסיה באמצעות אפיק חיסכון הוני, מהלך הידוע כ"תיקון 3". כיום, בעקבות תיקון זה, חוסכים בקופת גמל רשאים למשוך את כספם אך ורק אם הגיעו לגיל פרישה וגם זאת לרוב בדרך של קבלת קצבה חודשית.
עד סוף שנת 2005 יכלו חוסכים במעמד עצמאי בקופות גמל למשוך כספי תגמולים שהפקידו גם לאחר 15 שנים ממועד ההפקדה הראשון לקופת גמל. ביטולו של אפיק חיסכון פנסיוני זה הביא לכך שסך ההפקדות לקופות גמל לתגמולים פחת מרמה של כ-10 מיליארד שקלים חדשים בשנת 2005 לכ-4 מיליארד שקלים חדשים בשנת 2010 - ירידה של כ-60% בתוך חמש שנים. ירידה חדה זו בהפקדות מידי שנה פגעה אנושות בסקטורים רבים. הנפגעים העיקריים הם מגזר העצמאים שכיום כמעט ואינם חוסכים לפנסיה. נפגעים נוספים הם מעמד הביניים שבעבר חסכו במעמד עצמאי באפיק הוני על רכיבי שכר שאינם מוכרים לפנסיה, וכיום אינם יכולים לעשות כן.
יתרה מכך, הפסקת ההפקדות לקופות גמל לא בלבד שהקטינה משמעותית את סך הכספים שיעמדו לרשות החוסכים בעת פרישתם לגמלאות, אלא גם עודדה אותם לצרוך את הסכומים שבעבר שימשו כרכיב נוסף בחיסכון לטווח ארוך בכלל ולפנסיה בפרט.
מציאות זו מטרידה מאוד על-רקע העובדה שהממשלה לא השכילה לבחון את תוצאות השינוי במהלך 6 השנים האחרונות ולשנות את מדיניותה בנושא, לאור הפגיעה החמורה בחיסכון הנוסף לגיל פרישה אשר נחסך באופן עצמאי על-ידי הציבור בישראל.
יודגש, כי גם בעבר, כאשר יכלו החוסכים למשוך את הסכום ההוני לאחר 15 שנים הם לא עשו כן, וחלק ניכר מהחיסכון נפדה רק בגיל פרישה או סמוך לכך. עם זאת הידיעה כי ביכולתם למשוך כספים אלו לאחר 15 שנים תמרצה אותם להפקיד מידי שנה ולהגדיל את סך הכספים שיעמדו לרשותם בעת פרישה ולתקופות חיסכון ארוכות.
מוצע ליצור מנגנון שיאפשר ליהנות מפטור בגין מס רווחי ההון בגין חיסכון בקופת גמל לא משלמת לעשר שנים. דבר זה מתמרץ את החוסך שלא למשוך את כספי החיסכון בקופת גמל לא משלמת לאחר 10 שנים ולהשאירם לתקופה ארוכה הרבה יותר וזאת באמצעות מתן הטבה נוספת בדמות ניכוי מוגדל יותר מהכנסתו החייבת בשנה האחד עשרה עד 20.
עוד יודגש כי אין בהצעת חוק זו כדי לפגוע בעיקרון אותו קבעה הממשלה לפיו ישנה חובת חיסכון לקצבה מינימלית".
26 ח"כים תמכו בהצעה, שעברה ללא מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדת הכספים, להכנתה לקריאה ראשונה.