יום השנה הקרב לכניסת ארצות-הברית למלחמה באירופה במלחמת העולם השנייה מניב עשרות בקשות של חיילים משוחררים לקבל את העיטורים, המגיעים להם בגין מעשיהם, או בגין פציעתם, במלחמה – כך נמסר בדיונים של תת-ועדה של בית הנבחרים האמריקני, שדנה בתביעה למחשב את מאגר הגיבורים האמריקניים.
"הלוחמים במלחמת העולם השנייה מגיעים לשנתם התשעים, ורבים מהם הנם 'גיבורים נעלמים', שסיפורים אובדים, כיוון שאין ביכולתם לאושש את טענותיהם מאחר שרבים מעדיהם נפטרו כבר" – אומר דאג סטרנר, היסטוריון, שמתמחה בסיפורי הגבורה האמריקניים.
כיום מוחזק מאגר הגיבורים האמריקניים עדיין על כרטיסיות משרדיות, והתברר, כי הוא חסר הרבה שמות. מעריכים, כי בהוצאה של כרבע מיליון דולר ניתן להקים מאגר ממוחשב, שיוכל להתעדכן בקלות, וגם ימנע התחזות לגיבורים.
"ככל שהם מזדקנים, הם רוצים יותר את העיטורים, שלא קיבלו – למען הנכדים – וזה מובן בהחלט" – אומר דובר של ארגון ותיקי המלחמות (VFW). הוא מספר, כי כמה מונעים על-ידי בקשת המשפחה, ששמעה אין-ספור פעמים את סיפורי הגבורה, ומבקשת, שייעשה צדק, והעיטור יוענק לבן משפחתם. לפעמים, מצליחים החיילים המשוחררים למצוא עדים, ולקבל מהם תצהירים. הם צריכים לגייס את נציגיהם בסנאט ובבית הנבחרים להשיג את העיטורים, שמגיעים להם. בהרבה מקרים ניזקו הארכיונים הממשלתיים, שמחזיקים את התיקים האישיים ואת תיאורי הקרבות; וזה מקשה על בירור התביעות.
הפנטגון מפעיל בוואשינגטון גוף לבירור זכאות לעיטורים, והוא בודק בקפידה את הבקשות המתועדות לעיטורים מאוחרים – בעיקר, עיטור לב הארגמן על פציעה קרבית, אך גם עיטורים על שירות נאות, אותות מערכה ואפילו כוכבי גבורה. למשל פראנק לוויצקי בן 86, חייל משוחרר מצבא ארצות-הברית, עוטר אשתקד בכוכב ארד ובמדליות אחרות על השתתפותו בקרבות באוקיינוס השקט; ואהרן נארווֹל בן 93, גם הוא חייל משוחרר מצבא ארצות-הברית, עוטר בלב הארגמן על פציעתו בקרב על אוקינאווה.
