עבודה ממושכת במים קרים גרמה לתסמונת "
רנו" ולכן יש להכיר בה כתאונת עבודה. כך קובע (14.3.12) בית הדין הארצי לעבודה, בקבלו ערעור על החלטה הפוכה של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
פרידה בורוכוב עבדה ככוח עזר סיעודי במוסד לקשישים בשנים 2005-1988, ואחד מתפקידיה היה לרחוץ מדי יום 15-10 קשישים במים פושרים במשך שעתיים-שלוש. בנוסף לכך, הייתה עבודתה כרוכה ברחיצה רבה של ידיה במים קרים ופושרים. פרופ' דן בוסקילה, שמונה כמומחה מטעם בית הדין האיזורי, קבע שתנאי עבודתה של בורוכוב מילאו תפקיד בהתפרצות הקודמת של מחלתה, אך לא במחלה ממנה היא סובלת כעת.
באופן נדיר החליט בית הדין הארצי להפוך את ההחלטה שהסתמכה על חוות דעתו של המומחה. השופטת ורדה וירט-ליבנה מצטטת את דבריו של בוסקילה, לפיהם "לתנאי העבודה במים קרים היה לעניות דעתי תפקיד כטריגר להתפרצות מוקדמת יותר של תופעת הרינוד, אך לא למכלול מחלתה האוטואימונית של גברת בורוכוב". היא קובעת, כי די בכך כדי להוכיח שקיים קשר בין תנאי העבודה לבין המחלה, וכי אין המדובר בקשר סיבתי ברמה נמוכה בו בספקולציה בלבד.
עוד אומרת וירט-ליבנה, כי אין להפריד בין התסמינים המוקדמים בהם לקתה בורוכוב לבין מחלתה הקבועה. מאחר שלתנאי העבודה הייתה השפעה על התסמינים, הרי שיש לקבוע שהייתה להם השפעה גם על המחלה. בית הדין הארצי הורה לביטוח הלאומי להכיר במחלתה של בורוכוב כתאונת עבודה, כאשר שיעור הנכות ייקבע בידי ועדה רפואית של המוסד.
