האם חוקרי הפיקוח על הביטוח יוכלו לפגוע בפרטיות של אזרחי ישראל? שאלה חמורה זו התעוררה (יום ג', 20.3.12), לאחר שסגן המפקח על הביטוח, רואה החשבון אליאור גבאי, חשף - בכינוס סוכני הביטוח באילת - את ההוראות החדשות לגבי אכיפה וביקורת בענף.
גבאי קרא את הסעיף הבא מתוך חוק האכיפה, שאושר בכנסת באוגוסט אשתקד, אך לא עורר עד עתה תשומת לב ציבורית:
"כשיש למפקח יסוד סביר להניח שאדם ביצע הפרה (של החוק), הוא יהיה רשאי להיכנס לכל מקום שאינו בית מגורים בלבד, על-מנת לערוך חיפוש, או לחדור לחומר מחשב, או לתפוס חפצים".
מנוסח זה עולה כי -
- 40 החוקרים ביחידת האכיפה החדשה, שהוקמה זה עתה, יוכלו להיכנס, ללא צו של בית משפט, לכל דירה של כל אזרח - איש ביטוח, סוכן או סתם מבוטח - אם הדייר גם מנהל עסק באותה דירה, למשל בחדר העבודה שלו.
- החוקרים יוכלו לערוך חיפוש בדירה, גם זה ללא צו בית משפט.
- הם יוכלו לחדור למחשב הפרטי של הדייר.
- הם יוכלו "לתפוס" חפצים - לא נאמר מה, ולכאורה מדובר בכל חפץ, לפי רצונו של החוקר.
גבאי אמר אומנם כי "אנחנו מתכוונים לערוך חיפושים רק במקרים קיצוניים", אך החוק מתיר להם לעשות כרצונם!
אתה אשם, עד שלא הוכח ההפך משמעות חמורה לא פחות יש להודעה אחרת של גבאי בכינוס: "אם בוצעה הפרה (של החוק) חזקה שהמנכ"ל או השותף הפרו את חובתם, אלא אם כן הוכיחו שמילאו את חובתם". במילים אחרות: אתה אשם, עד שלא הוכח ההפך.
הוראה חמורה זו של החוק, שגבאי וחוקריו מתכוונים לקיים במלוא המרץ, היא ההפך של העיקרון הבסיסי "חזקת החפות", שלפיו כל אדם זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו. הוראה זו מעבירה את נטל ההוכחה מהפקידות ומהשלטון אל האזרח. רק בחוק איסור לשון הרע, במסלול האזרחי, קיימת הוראה מעין זו.
גם בחוקי הריגול הייתה בעבר הוראה כזו, שאדם שקיים מגע עם סוכן זר צריך להוכיח את חפותו, אך הוראה זו בוטלה לפני שנים רבות.
גבאי "ניחם" את סוכני הביטוח והעובדים השכירים בחברות, שאמרו שאם יתברר שהם חטאו, יהיה לו "שיקול דעת" לקבוע את גובה הקנס שיטיל עליהם, בין השאר בהתחשב בפרנסתם ובהכנסתם. גם "נחמה" זו מעוררת תמיהה, והיא עלולה להיות פתח לאפליה וללחצים.
