"המשק הישראלי נמצא במצב טוב, אם כי לא מצוין" - כך אומר (יום ד', 28.3.12) נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר, במסיבת עיתונאים לרגל פרסום דוח בנק ישראל למצב המשק בשנת 2011.
פישר הזכיר את תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל שפורסמה לפני יומיים, לפיה צפויה צמיחה של 3.1% בשנת 2012. "זוהי צמיחה נאה, אבל לא באותה מידה כמו הצמיחה שהייתה במשק לפני המשבר", אמר פישר. "ישנה אי-ודאות לגבי ההתפתחויות באירופה, ולמעשה היצוא הישראלי כבר נפגע השנה מהמצב באירופה. היו שטענו בתחילת השנה שהמפתח לפתרון המשבר באירופה נמצא בידי הבנק המרכזי, שיכל לנהוג כפי שנהג הפד בפרוץ המשבר ב-2008, ולנקוט בהרחבה מוניטרית משמעותית. הנגיד החדש של ה-ECB שנכנס לתפקידו לקראת סוף השנה אכן עשה זאת, ובניגוד לתוואי השמרני שבו נגידים חדשים בדרך כלל נוקטים, הוא הוריד את הריבית בשתי פעימות והגדיל את הנזילות בגוש האירו בסדר גודל של כ-10 אחוזים מהתוצר".
לדברי הנגיד, צעדים אלו הפחיתו מאוד את רמת החששות מהמצב הכלכלי באירופה ואצל האירופאים התחזקה התחושה שהם יוכלו לצאת מהמצב הנוכחי, אומנם עם מיתון, אבל ללא משבר פיננסי. פישר ציין כי גם בארה"ב המצב מתחיל להשתפר, וניתן לצפות שתהיה שם צמיחה של מעל 2% ב-2012. במשקים המתפתחים, לדבריו, לעומת זאת, דווקא ישנה האטה מסויימת בצמיחה - דבר משמעותי לאור חלקם ההולך וגדל של משקים אלו בכלכלה העולמית.
"מבחינתנו בישראל, הנתון החשוב הוא שהמשק העולמי צפוי לגדול בשיעור של כ-4% השנה, לעומת השיעור הנורמלי שהוא קרוב ל-7%, ולכן איננו יכולים לצפות לצמיחה של כ-5% בישראל השנה", אמר פישר.
"מבחינת המדיניות הפיסקלית, ישנם לחצים מתמידים להגדיל את התקציב, ויש לכך נימוקים שלא ניתן לבטל אותם בהינף יד: היה שינוי משמעותי בסביבה הגיאופוליטית, הן הקרובה והן מול אירן, ולכן יש דרישה להעלאת תקציב הביטחון. תקציב הביטחון מהווה תמיד סוגיה מורכבת מאוד, משום שקשה להעריך את האיומים שצריך להיערך לקראתם. זהו תפקידה של הממשלה להחליט מהי ההוצאה הרצויה על תקציב הביטחון", אמר פישר. "אולם, אם הממשלה לא תשמור על מסגרת ההוצאה שהוחלט עליה, יהיה עלינו, הציבור הישראלי, לשלם - ולשלם באמצעות העלאת מיסים. ישנן הוצאות חיוניות, איני מזלזל בהן, אבל על הוצאות כאלו צריך לשלם באמצעות מיסים ולא באמצעות העלאת הגירעון, שהוא כבר כעת צפוי להיות גדול מהתוואי שנקבע עבורו בחוק הפחתת הגירעון".
פישר אמר כי יש לנו גם נטייה לבצע מדי פעם התאמות קטנות בתקציב, כדי למנוע פגיעה בקבוצה כזו או אחרת, כמו, לדוגמא, הנסיונות להפחית את המיסוי על הדלק. "משחקים אלו אינם מביאים בסופו של דבר לתוצאה חיובית - עדיף שנשמור על תוואי המיסוי שהחלטנו עליו מראש", ציין.
"מגמה של ירידה בשיעורי העוני" הדוח של בנק ישראל מצביע על כך שבשנים האחרונות ישנה מגמה, אם כי לא מאוד חזקה, של ירידה בשיעורי העוני, תופעה נדירה יחסית בישראל. הדוח מצביע על כך שזוהי בעיקר תוצאה של ירידה בשיעורי האבטלה, והעובדה שאנשים שמחפשים עבודה מצליחים, בממוצע, למצוא אותה יותר בקלות, ובכך לשפר את מצבם הכלכלי. הדוח מציג גם ניתוח לגבי מצבו של מעמד הביניים, שהשתפר בשנים האחרונות מבחינת ההכנסה הריאלית שלו.
"לחצים בלתי פוסקים להפחתת עמלות הבנקים" פישר ציין כי "ישנם לחצים בלתי פוסקים להפחתת עמלות הבנקים. הפיקוח על הבנקים עושה עבודה חשובה בפיקוח על העמלות, והצוות שהוקם לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאות בוחן דרכים נוספות להפחתת העלויות בבנקאות. אולם, עלינו לזכור שלא ניתן להפחית את העמלות עד אין סוף. הבנקים הם חברות ציבוריות, והיכולת שלהם לגייס הון ולהעניק אשראי בקצב הרצוי למשק תלויה גם ברווחיות שלהם".