קלד"ש תחזיר למדינה את חוות הזרע ולא תועמד לדין

קבוצת שרפ"ק תחזיר למדינה את 1,100 הדונמים של חברת הזרע ממזרח לתל אביב, ובתמורה לא יועמדו לדין חברות הזרע וקלד"ש בנייה. כך נודע ל-News1. משרד המשפטים אישר את הידיעה והדגיש, כי יימשכו ההליכים הפליליים נגד מי שהיו מנהלי החברות ומי שעל-פי הנטען קיבלו מהם שוחד. שרפ"ק תקבל מהמדינה פיצוי של 18.9 מיליון שקל, כפי שמקובל לגבי פינוי קרקעות חקלאיות. פרשת אדמות הזרע היא חלק מכתב האישום בפרשת הולילנד. המדינה טוענת, כי מנהלי שרפ"ק דאז - אביגדור קלנר ואמנון ספרן - העניקו שוחד לאהוד אולמרט (שהיה שר התמ"ת והאחראי על מינהל מקרקעי ישראל), למנכ"ל המינהל דאז, יעקב אפרתי, ולראש לשכתו של אולמרט, שולה זקן, כדי לשנות את ייעוד הקרקעות. על-פי כתב האישום, מדובר בשוחד של מאות אלפי שקלים שניתן באמצעות עד המדינה ש"ד ומאיר רבין. שרפ"ק ביקשה לפני למעלה מעשור לשנות את ייעוד הקרקע ולבנות עליה אלפי דירות. במקביל, הודיע מינהל מקרקעי ישראל כבר לפני שנים, כי פג תוקפו של חוזה החכירה לחווה ודרש משרפ"ק לפנות את הקרקע. החברה התנגדה וטענה שיש לה זכויות בקרקע. לפני שנתיים הגיש המינהל תביעה נגד שרפ"ק ודרש להוציא נגדה צו סילוק יד, אך טרם ניתן פסק דין חלוט בנושא. במסגרת ההליכים בתיק הפלילי, הציעה שרפ"ק לפנות את הקרקע ולמחוק את התביעה נגד הפקעות קרקע בשטח הפארק ואת תביעת הפיצויים בסך 250 מיליון שקל שהגישה נגד המדינה. הדבר יאפשר את קידומו של בניית פארק ע"ש אריאל שרון (שיכלול גם את בית הספר מקוה ישראל) ואת יישומה של תוכנית הניקוז שתמנע הצפות בגוש דן. בעקבות התחייבות זו אישר פרקליט המדינה, משה לדור, את ההחלטה לפיה החברות בלבד לא יועמדו לדין. "הפרקליטות סבורה, כי בכל אלו יש כדי לענות על האינטרס הציבורי לאפשר את מימושו של יעד לאומי בעל חשיבות רבה ולייתר הליכים משפטיים ארוכים שהיו נדרשים עד לפינוי השטח", אומר משרד המשפטים. לדבריו, שיקולי הפרקליטות היו: "החברות קיבלו על עצמן אחריות למעשים כפי שעולים מממצאי החקירה, נושאי המשרה ובעלי התפקידים שהיו מעורבים בפעילות האמורה בתקופה הרלוונטית ונכללו בכתב האישום בפרשת הולילנד חדלו מלכהן בחברות, והבעלות בחברות התחלפה כבר בשנת 2007 - עוד בטרם נודע לרוכשים על החקירה הפלילית". משרד המשפטים מוסיף: "בהחלטה נשקל במיוחד גם האינטרס הציבורי על היבטיו השונים, ובכלל זה קידום ההליך הפלילי הכולל בפרשה זו (הנדונה יחד עם פרשות אחרות) בדרך של צמצום מספר הנאשמים. כן נמצא, כי בפרשה ייחודית זו, אם יופעל המתווה האכיפתי המיידי והיעיל כאמור, עולה התועלת שתצמח לציבור על זו שתצמח ממיצוי ההליך הפלילי כנגד התאגידים".