שכיחות סרטן השד עלתה ביותר מ-600%

שיעור תמותת התינוקות הוא אחד המדדים המרכזיים המלמדים על מצב הבריאות של קבוצות אוכלוסיה והמאפשרים הערכת פערים בתחום הבריאות. בעשור האחרון חלה ירידה רציפה בשיעורי תמותת התינוקות בקרב הערבים. בשנת 2010 שיעור תמותת התינוקות היה 6.8 ל-1,000 לידות חי, לעומת 8.7 בשנת 2000. עם זאת, עדיין קיים פער לטובת התינוקות היהודים (שיעור התמותה של תינוקות ערבים הוא פי 2.5 משיעור התמותה של תינוקות יהודים). מומים מולדים הם הסיבה הראשונה לתמותת תינוקות ערבים, ואילו בקרב תינוקות יהודים סיבת המוות העיקרית היא פגות. "אומדן המצב הבריאותי של האוכלוסיה נסמך על כמה מדדים, ביניהם: תוחלת החיים, אחוזי התחלואה במחלות כרוניות, השמנת יתר והתנהגות בריאותית. תוחלת החיים של הפרט מושפעת מגורמים ביולוגיים, חברתיים וסביבתיים, כמו המצב הכלכלי, רמת ההשכלה, ההתנהגות הבריאותית והתנאים הסביבתיים. השילוב בין גורמים אלה קובע במידה רבה את הסיכון לתחלואה ואת סיכויי החיים. הזמינות והנגישות של שירותי הבריאות לכלל האוכלוסיה הן בין הגורמים שהשפעתם על תוחלת החיים בולטת ומשמעותית", מציינת עו"ד זועבי-אבו מוח'. היא מדגישה עוד כי רמת העוני הגבוהה בקרב המשפחות הערביות (כמחצית מהאכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני), רמת ההשכלה הנמוכה בהשוואה עם החינוך היהודי, המחסור בתשתיות המעודדות פעילות ספורט בישובים הערביים, רמות אבטלה גבוהות - כל אלה משפיעים לרעה עם מצב הבריאות בקרב האוכלוסיה הערבית בכלל, ובקרב נשים ערביות בפרט. סיבת המוות המובילה בקרב כלל האוכלוסיה בישראל היא הסרטן. באוכלוסיה הערבית, 19.5% מתים מסרטן, לעומת 25.2% בקרב יהודים. מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בשכיחותה. שיעור התמותה מסיבה זו בקרב גברים ערבים היה 92.6 לכל 100,000 (פי שניים מאשר בקרב גברים יהודים). בקרב הנשים הערביות השיעור דומה לזה של הגברים היהודים (47.8 ל-100,000), אבל כפול משיעור התמותה של נשים יהודיות מסיבה זאת. גם מחלת הסוכרת היא סיבה מרכזית לתמותה (השלישית בחשיבותה). בקרב נשים ערביות, שיעור התמותה ממחלה זאת הוא 39.6 ל-100,000, לעומת 10.1 ל-100,000 בקרב הנשים היהודיות. שיעור התמותה משבץ מוחי הוא 23.8 ל-100,000 בקרב הנשים הערביות, לעומת 8.8 ל-100,000 בקרב הנשים היהודיות. בדיקה השוואתית של המחלות שנסקרו בין שנת 2004 לשנת 2010 מראה כי סוכרת ויתר לחץ דם הן המחלות השכיחות ביותר. לאורך השנים קיימת עלייה רציפה בשיעורי התחלואה במחלות אלה, בקרב נשים וגברים כאחד. ממצאי הסקר החברתי-הכלכלי של אגודת הגליל מראים כי 5.5% מהנשים הפלשתיניות בישראל דיווחו שהן סובלות מסוכרת, 6.1% מהן דיווחו על יתר לחץ דם, 1.8% דיווחו על מחלת לב ו-3.5% דיווחו על רמות גבוהות של כולסטרול. נתוני הסקר מראים גם, שבערך 10% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת (גיל 21 ומעלה) סובלים מסוכרת (9.3% מהגברים, לעומת 10.8% מהנשים). בנוסף, 10.5% מאוכלוסיה זו סובלים מיתר לחץ דם (8.9% מהגברים, לעומת 12.2% מהנשים). בקרב קבוצת הגיל המבוגרת (גיל 60 ומעלה), 41.7% סובלים מסוכרת. בקרב הנשים בקבוצת גיל זו, 45% חולות בסוכרת, לעומת 38.2% מהגברים. יתר לחץ דם היא המחלה השכיחה ביותר בקרב בני 60 ומעלה: 45.5% מקבוצת גיל זו סובלים מהמחלה. בקרב הנשים, אחוז הסובלות מהמחלה הוא 55%, ואילו בקרב גברים באותה קבוצת גיל 39.4% חולים ביתר לחץ דם.

נתוני הסקר החברתי-הכלכלי של ריכאז, בנק המידע שבאגודת הגליל, מעידים על עלייה מתמדת עם הגיל באחוז הנשים הערביות הסובלות מיתר לחץ דם. הבעיה מחריפה במיוחד בקרב נשים בקבוצת הגיל 75+. בכל קבוצות הגיל, נשים ערביות סובלות מיתר לחץ דם הרבה יותר מגברים ערבים. הנשים הערביות סובלות ממחלת לב כלשהי (פחות מהגברים). גם שכיחות מחלות הלב עולה עם הגיל ומגיעה ל-30% בקרב נשים בגילאים 74-65 ול-43% בקרב נשים בגיל 75 ומעלה. בהשוואה לנשים יהודיות, מתברר כי יש פער גדול באחוזי התחלואה במחלות לב בכל קבוצות הגיל. בקרב נשים ערביות, שיעור ההשמנה גבוה מאשר בקרב נשים יהודיות בכל קבוצות הגיל. ממצאי הסקר של אגודת הגליל (2010) הראו שאחוז הנשים הערביות הסובלות מהשמנה עולה בהדרגה עם הגיל (מ-6.7% בין בנות 34-21 ל-45% בין בנות 64-50). בקבוצת הגיל 65 ומעלה, האחוז יורד ל-27.8% (לעומת 22.2% בקרב היהודיות). כמו-כן, 20.8% מהנשים בגיל 34-21 ו-42.3% מבנות 49-35 סובלות מעודף משקל (BMI 30-25), לעומת 18.3% ו-26.4% מהיהודיות בהתאמה. פעילות גופנית מסודרת ומתוכננת מסוגים שונים היא התנהגות בריאותית שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות בקרב האוכלוסיה הערבית בכלל ובקרב הנשים הערביות בפרט. כשליש (33.6%) מכלל האוכלוסיה (בגיל 10 ומעלה) דיווחו שהם עושים פעילות גופנית מסוג כלשהו (41.3% מהגברים, 25.9% מהנשים). הליכה היא הספורט השכיח ביותר (21.0% מכלל האוכלוסיה). באגודת הגליל מדגישים את הצורך בהתערבות ממשלתית כוללת בתחום הבריאות בקרב הערבים בישראל. ואומרים שיש לפעול למען מימוש הזכות לבריאות הלכה למעשה, ולשם כך יש לדאוג לספק שירותי בריאות בכל הישובים הערביים, להבטיח את נגישות שירותים אלה מבחינה גיאוגרפית, כספית והסברתית. להתאים את פעילות ההסברה לתרבות החברה הערבית ולקחת בחשבון את ההבדלים בין המינים, ולא פחות חשוב לדאוג לאיכות שירותים אלה. "על המדינה לפעול למען צמצום הפערים בין הערבים והיהודים. על הממשלה לקחת בחשבון את הפערים השונים בין האוכלוסיות בבואה לתכנן ולהקצות תקציבים שונים", אומרת זועבי-אבו מוח'.