הכנסת תוכל לאשרר ברוב מיוחד חוק שבוטל בבג"ץ

רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק ורק בהרכב של תשעה שופטים לפחות. הכנסת תוכל להחליט, ברוב של 65 ח"כים לפחות, כי החוק יהיה תקף למרות החלטת בית המשפט העליון. כך נאמר בהצעת חוק יסוד השפיטה, שהפיץ (יום ה', 5.4.12) משרד המשפטים לקבלת תגובות. ההצעה מעגנת, לראשונה ב-64 שנות המדינה, את הליך החקיקה. בנוגע לחוקי יסוד מוצע לקבוע, כי רק הממשלה או ועדת חוקה, חוק ומשפט יוכלו ליזום אותם - בניגוד למצב הנוכחי, בו כל חבר כנסת יכול להציע חוק יסוד. יידרשו ארבע קריאות לאישורו של חוק יסוד - שלוש כמקובל כיום, ועוד אחת בה יידרש רוב של לפחות 65 ח"כים. הקריאה הרביעית תיעשה לאחר לפחות שלושה חודשים מהקריאה השלישית, בישיבת כנסת שתיוחד לנושא זה בלבד. חוקי היסוד הקיימים יישארו בעינם וייראו כאילו נחקקו לפי ההליך המוצע. עוד נאמר בהצעה, כי לחוקי היסוד יהיה מעמד-על ביחס לחוקים אחרים (קביעה הקיימת כיום רק בפסיקת בית המשפט העליון). הוראה בחוק יסוד תשונה רק בחוק יסוד, ותקנות שעת חרום לא יוכלו לגבור על הוראה כלשהי הקיימת בחוק יסוד, אלא לתקופה מוגבלת ולתכלית ראויה. שאר החוקים ייחקקו, כמקובל כיום, בשלוש קריאות כאשר הם ביוזמת הממשלה, ובארבע קריאות (כולל קריאה טרומית) כאשר מדובר בהצעת חוק פרטית. הליך זה מעוגן כיום רק בתקנון הכנסת, ועל-פי ההצעה הוא ייקבע לראשונה בחקיקה. ההצעה גם מסדירה את דרך קביעתן של תקנות (חקיקת משנה) ואת פיקוחה של הכנסת על הליך זה. בין היתר מוצע לקבוע, כי עונש מאסר מכוח התקנות לא יעלה על שישה חודשים. לגבי ביטול חוק נאמר בהצעה, כי כאשר בית משפט בערכאה נמוכה יותר ייתקל בחוק שלדעתו יש לבטלו, הוא יפנה את הנושא לבית המשפט העליון. שם תידון הסוגייה בפני שלושה שופטים, שיחליטו האם אכן יש לבחון את ביטול החוק, ואם כן - יעבירו אותה להרכב של לפחות תשעה שופטים. סעיף זה בחוק יעמוד בתוקפו למשך חמש שנים, אך ניתן יהיה להאריכו.