בשעת בוקר מוקדמת ב-19 במארס התכנסו כ-150 עובדי רשות המיסים ממחלקת חקירות מכס ומע"מ בירושלים ובבאר שבע ומתחנות בתל אביב, פתח תקוה וחיפה לתדרוך לפני יציאה למשימה. בתום התדרוך פשטו הצוותים על בתים פרטיים ועסקים של עשרות חשודים בניכוי חשבוניות מס פיקטיביות. בתום החיפושים עוכבו החשודים לחקירה.
במקביל, מחלקת חקירות מכס ומע"מ באזור חיפה והצפון, שקיבלה אחריות לטיפול בחוליה נוספת ברשת שהפיצה חשבוניות מס פיקטיביות, פשטה על דירות מגורים ובתי עסק של חשודים אחרים. כל החשודים עוכבו לחקירה, חלקם נעצרו וחלקם שוחררו בערבות תוך קביעת תנאים מגבילים.
החשודים עוכבו לחקירה בחשד שלקחו חלק ברשת מסועפת שפעלה בענף הטקסטיל בדרום תל אביב וכללה מערך להנפקת חשבוניות פיקטיביות, מתווכים שמכרו אותן לבעלי עסקים ועוסקים שעשו בהן שימוש. מסתמן כי השיטה התבססה על שימוש בסכומים נמוכים, במטרה לאפשר לחברי הרשת לעבוד מתחת למכ"מ של מע"מ.
מקור מקורב לחקירה אמר כי "עד כה נחקרו כ-30 חשודים במכירה ב'שחור' (ללא רישום חשבונית) ובשימוש בחשבוניות מס פיקטיביות ביותר מ-50 מיליון שקל. לגבי חלק מהחשודים, בעלי עסקים בתחום הקונפקציה בדרך יפו בדרום תל אביב, נאספו ראיות לכאורה בדבר מעורבות בגיוס אנשי קש ובהפצת חשבוניות מס פיקטיביות לבעלי עסקים בענף".
כל עוסק בישראל שמוכר נכס או נותן שירות במסגרת עסקיו חייב ברישום ובדיווח על כך. על כל עסקה ועל כל יבוא טובין מוטל מע"מ בשיעור קבוע שנקבע בצו של שר האוצר. החוק מאפשר לעוסק החייב במס לגלגל את נטל המס אל הצרכן הסופי - זהו למעשה המע"מ. העוסק מחזיק את סכום המע"מ ששולם על-ידי הצרכן עד למועד הדיווח, ואז עליו לשלם את הסכום לקופת המדינה. החוק מאפשר לעוסק לנכות מסך העסקות שביצע את סך התשומות שהיו כרוכות באספקת הטובין או השירות לצרכן. ככל שהתשומות גדלות, כך קטן היקף תשלום המס של העוסק. כשהעוסק מגדיל את התשומות באמצעות ניכוי חשבוניות מס פיקטיביות, הוא יכול למעשה לקחת לעצמו את כספי המע"מ, בסכום התואם את הסכום בחשבוניות הפיקטיביות, במקום להעבירו לקופת המדינה.
המקור המקורב לחקירה ציין כי מוצרי טקסטיל המיובאים מהמזרח הרחוק מועדים לעסקות בחשבוניות מס פיקטיביות. לדבריו, מכיוון שאין הסכם סחר בין ישראל לסין, שיכול להפחית עלויות מכס, מחויב היבואן לשלם מכס גבוה על המוצרים המיובאים. כדי להקטין את המכס הוא משתמש בהצהרות כוזבות שמקטינות את מחירו. מכיוון שהמכס נקבע בדרך כלל כאחוז נתון מעלות היבוא, צמצום עלות היבוא מקטינה את התשלום.
ואולם, המחיר הנמוך שעליו הצהיר במכס הוא גם המחיר שיקזז בתשלומיו לרשות המיסים כתשומות. לכן, עליו למצוא דרך להגדיל את הכנסותיו, וזה אחד התמריצים לשימוש בחשבוניות פיקטיביות, שמקטינות את התשלום לרשות המיסים.
את החשבוניות הפיקטיביות הנפיקה רשת, שלפי ממצאי החקירה פעלה במבנה הייררכי. הרשת כללה גורמים המוגדרים "מפיץ החשבונית", אדם אשר עוסק למחייתו במכירת חשבוניות מס פיקטיביות. כמו לכל סוג של טובין אחר שנמכר, גם לחשבוניות מס פיקטיביות קיים תעריף המשתנה בהתאם לטיבה. התעריף הוא למעשה העמלה שמקבל מפיץ החשבונית. גורם שני ברשת הוא "בעל הנייר", בדרך כלל איש קש, שאינו מכיר את נוהלי הפעלת עסק ושתמורת סכום נמוך יחסית הסכים לרשום עסק על שמו. שימוש ב"בעל הנייר" מאפשר למפיץ החשבונית להרחיק עצמו מחשיפה. פעיל שלישי ברשת נקרא "הסוכן", או "המתווך". תפקידו לקשר בין המפיץ לבין המנכה. תמורת השירותים שהוא מספק יקבל חלק מהעמלה. וישנו, כמובן, "הסוחר", שמנכה בפועל את החשבונית בדיווחיו לרשות המיסים.
המקור המקורב לחקירה אמר: "התמונה שמצטיירת היא של תמנון בעל עשרות זרועות, כשבקצה כל זרוע נמצא חשוד בניכוי חשבוניות מס פיקטיביות. הסכום המעורב ברשת מוערך ביותר מ-50 מיליון שקל שנגרעו מקופת המדינה".
