איחור במתן תשובתה של עירייה להשגה על ארנונה, אינו עניין פרוצדורלי. מדובר בפגם מהותי המצדיק התעלמות מן התשובה וקבלת ערר על החלטת העירייה. כך קובע (25.3.12) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, מנחם פינקלשטיין.
פינקלשטיין קיבל חלקית ערעור של עיריית פתח תקוה, והורה לוועדת הערר לדון שוב בסיווגה של תחנת דלק של חברת דלק לצורכי ארנונה לשנת 2009, משום שנוצר ספק האם תגובת העירייה הוגשה במועד. לעומת זאת, דחה פינקלשטיין את ערעור העירייה בנוגע להחלטת הוועדה ביחס לשנת 2009, בה קיבלה את עמדת דלק בשל איחור של קרוב לחודש בהגשת תגובת העירייה על הערר.
פינקלשטיין דן בשאלה מיהו הגורם המוסמך לדון בטענה לפיה רשות מקומית איחרה במתן תשובתה: ועדת הערר עצמה או בית המשפט המחוזי. הוא מציין, כי בית המשפט העליון טרם הכריע בשאלה זו, ומגיע למסקנה שהסמכות מצויה בידי ועדת הערר. לאור זאת הוא קובע, כי ועדת הערר הייתה מוסמכת להתעלם מתגובתה של העירייה בשל האיחור בהגשתה.
בנושא האיחורים, אומר פינקלשטיין: "אין לקבל את הטענה שמדובר בפגם פרוצדורלי בלבד שאינו יורד לשורש העניין. אדרבה, מדובר בקביעה החלטית של המחוקק עצמו שתכליתה היא מאבק בתופעת הסחבת בשירות הציבורי". הוא מצטט בהסכמה פסק דין קודם בנושא: "המחוקק קבע סנקציה ברורה להפרת לוח הזמנים, ויש ליתן לה תוקף מלא, שכן אין מדובר בעניין פרוצדורלי גרידא". העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.